מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- זקוקה לעזרה להחליט מה לעשות בהמשךאני05/03/2016
שבת שלום,
אני בת 35 רווקה סובלת מהפרעת קשב וריכוז ואוסידי.
התחלתי ללמוד מקצוע שבהתחלה הלהיב אותי והייתי נחושה ובעלת מוטיבציה לללמוד אותו ובסיום לעסוק בו.
אני באמצע שנת הלימודים, ואין לי חשק או כל מוטיבציה להשקיע בו.
אני כמעט ולא מגיעה לשיעורים ואם כן אנו ממהרת לסיים.
מה אני צריכה לעשות עכשיו?! מרגישה חסרת אונים לנוכח המצב שאנו נתונה בו.
הדבר שהכי מטריד אותי שחלק מהלימודים מומן דרך מלגה שחיכיתי לקבל אותה בקוצר רוח.
אני מנסה להבין מה הסיבה שגרמה לירידת המטיבציה.....
אולי מהסיבה שאני סובלת מהפרעת קשב וריכוז?
או מסיבה אחרת???
אשמח שתסייעי לי להבין.
כי איבדתי כיוון.
תודה מראש.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר למה לא עונים?
אני10/03/2016* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזקוקה לעזרה להחליט מה לעשות בהמשך - תגובה
נטע אדלר14/03/2016שלום לך,
באופן כללי, התמדה במשימה לאורך זמן היא קשה יותר מהתגייסות למשימה בתחילתה, בוודאי אם ישנם קשיים אורגניים כמו הפרעת הקשב והOCD.
אם הדפוס הזה מוכר לך ממצבים קודמים, כדאי לחשוב אילו גורמי תמיכה יכולים לסייע בעדך לצלוח את הלימודים. אלו יכולים להיות קואוצ'ינג, סיוע תרופתי, התארגנות יעילה ללמידה, למידה ביחד עם חברה וכד'.
מעבר ל"חשודים המיידיים", דרך ההודעה שלך, נדמה לי שעולה אצלך חשד לגבי הרצון הפנימי-האותנטי שלך במסלול שבחרת לעצמך. אומנם קיבלת מלגה שמאוד חיכית לה והמלגה היא מניע חיצוני להשקיע וללמוד, אך חשוב להיות מחוברת גם למניע פנימי ולברר עבור עצמך מחדש, האם הרצון הפנימי הוא להמשיך בכיוון הנוכחי.
בירור כזה אפשר לעשות בעזרת פסיכולוג. כתובת רלוונטית יכולה להיות פסיכולוג בעל התמחות תעסוקתית וקלינית.
אולי תגלי את המוטיבציה ואת ההתלהבות מהמקצוע מחדש ואולי לא.
גם אם תגלי שהמסלול פחות קוסם לך מבעבר ואפשרויות חדשות תעלינה, זה בסדר, זה מותר.
לעצור, "לעשות חושבים" ולהמשיך מתוך בחירה מושכלת, זאת לקיחת אחריות על דרכך.
בהצלחה בכל דרך,
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

