התמכרות לפסיכולוג

יהודה שלום,

אני שומע שאתה מאד דואג לבתך ושאתה גם לא כל כך מרוצה מהפסיכולוג המטפל בה. אתה מתאר קשר של תלות ביניהם, שמתבטא בשיחות טלפון רבות וגם, אם הבנתי את דבריך, גם בביקורים תכופים.
חשוב לזכור שבכל טיפול נקבע בשלבים הראשונים שלו מעין "חוזה טיפולי" בין המטפל למטופל, ובו מסכמים את תנאי הטיפול - כמה פעמים נפגשים בשבוע, מתי, באילו ימים, מהי העלות לכל פגישה, אופציות להתקשרות וכדומה.
בהקשר הזה, למשל, לא הבנתי למה התכוונת במשפט: "כשהיא באה הביתה, היא אצה לפגוש אותו". האם הם מתראים כמה פעמים בשבוע? האם כך סוכם ביניהם מראש? האם היא מגיעה לפגישות לא מתוכננות? האם הם נפגשים באופן פרטי?
אינני יודע כמובן מה טיבו ואיכותו של הקשר הזה, אבל אתה מתאר שבחווייתך יש כאן משהו שהוא כבר מעבר, אולי אפילו מוגזם בראייתך.
ציינת שבתך כבר בת 19.5, היא בוגרת ועומדת ברשות עצמה. האם ניסית לשוחח איתה על כך? אני יכול להמליץ לך על שיחה פתוחה, שבה תוכל לברר איתה את הפרטים, תציג לה את נקודת מבטך האבהית והדואגת, והיא את שלה (אולי היא תאמר שהיא זקוקה מאד לפגישות התכופות הללו וששיחות הטלפון עם הפסיכולוג מאד עוזרת לה?), ותנסו לראות יחד כיצד הדברים מתפתחים.

בברכה,
יאיר.