עזרה וייעוץ בבקשה אשמח להכוונה שלכם

נטע יקרה.
אני מבינה מאד מאד את הכאב שבפרידה ממטפל כל כך טוב שנקשרת אליו,את האכזבה וחוסר האמון שזה יוצר בכל המערכת.
רק חשבי,אם הפרידה ממנו גרמה לך לכזו תגובה חזקה של דכאון. אולי זה לא ממש היה טוב בשבילך--התלות הזו בבן אדם אחד.
אני יודעת שקשה לך לשמוע את זה עכשיו,אבל יכול מאד להיות שלאחר שתתגברי על הכאב בתקופה הזו,תגלי שנפתחו לך הזדמנויות חדשות,אפשרויות אחרות להתקדם.
לא תמיד מה שהתרגלנו אליו הוא הכי טוב עבורנו.
שולחת לך חיבוק מבין מאד ומאחלת שתצליחי בקרוב להתאושש מכל הסיפור ואפילו תצמחי ממנו.

היי לאה קודם כל תודה על התחושה שאת מבינה אותי ומרגיעה אותי אשמח שתגידי לי רק מה דעתך קיבלתי פסיכולוגית אחרי שאני מרגישה 99 אחוז מתה מכל הבחינות אחרי הפרידה מהמטפל אני רוצה שתתני לי טיפים כי אמרתי לפסיכולוגית שאם המטפל שאהבתי עזב אותי מי היא שתצליח לעזור לי להתמודד עם הפרידה אמרתי לה שאני לא מאמינה בה אני מפחדת שהיא לא תצליח להרגיע אותי מהכאב ולהחזיר אותי להיות יציבה אין לי אימון כבר באף אחד אני פגועה קשה ומרגישה נטושה תוכלי להציע לי איך למקד אותה לעזור לי לצאת מזה ומה להגיד לה אני פוחדת כי אני בלחץ ובוכה ואני לא רוצה רק ליטוף והבנה אני רוצה לדעת איך להתמודד ביום יום מהכאב והצער שהמטפל היקר שלי לא איתי כי אני רגילה רק אליו ומוזר לי שעכשיו מישהי במרומו מחליפה אותו תעזרי לי רק לסדר תמחשבה שלי שהיא תבין אותי חשוב לי שיבינו אותי וימקדו את כול כולם בלעזור לי לצאת מזה כי בשורה התחתונה ביום יום אני קבורה במיטה בוכה מכאב כאילו מישהו מת אני רק התחלתי להרגיש לשנוא אנשים עכשיו כולם בשבילי אויבים אני מכבדת את כולם אבל כאילו מחכה מי הבא בתור שינטוש ויפגע בי אשמח לעוד הכוונה בבקשה וממש תודה רבה לך שאת הצלחת להבין אותי

ואני מצטערת לשמוע על כך.
הבעיה היא שאין פתרון קסם. את באמת עוברת תהליך של אבל ואובדן במלוא מובן המילה. וזה קשה. אני חושבת שמה שצריך לעשות פה זה לא להלחם בזה,אלא לדעת שבאמת כואב לך עכשיו .לתת לזה זמן..להבדיל,כמו שחלילה אם מישהו מת יש תקופה רשמית של אבל. אבל את כן חייבת מנחמים..חברה טובה..משפחה..דברים שיעשו לך טוב..
אני גם מבינה מאד את העובדה שקשה לך לתת אמון. גם לזה צריך זמן. את לא חייבת לתת את עצמך עכשיו עד הסוף. תביני שזה תהליך. לבנות מחדש קשר טיפולי זה לא מהיום למחר.
אם את מסוגלת לזה עכשיו אז יש מקום לבדוק מה היו הגורמים לפרידה מהמטפל הקודם. אם היו טעויות להשתדל לא לחזור עליהן..אבל אולי זה מוקדם לשלב הזה.
מבינה אותך מאד ומשגרת לך כוחות..

היי לאה מקווה שזה בסדר שאני שוב צריכה עזרה תוכלי בבקשה להדריך אותי אני לא מצליחה להרגיע את עצמי אני מרגישה שהגוף שלי כבר כואב הראש אני אוכלת מהר מהלחץ והבכי ובוכה קשה לי בלי המטפל שאני רגילה אליו וקשה לי שניפרדנו בבום עכשיו התחלתי טיפול אצל מטפלת אישה אבל אני לא יודעת איך היא תוכל להצליח לעזור לי ניפגשתי איתה כבר פעם אחת ורק אמרתי לה שאני כבר לא מאמינה לה ושהיא לא תיהיה בחיים כמו המטפל שלי אני יודעת שאני לא התנהגתי יפה אבל אין לי אימון כבר כי המטפל שלי ניפרד ממני בבום ואני רגילה למקצועיות שלו ולהבנה שלו ולטיפים שלו אני חודשיים במצב הזה והגוף כבר כואב לי אני לא מפסיקה לבכות אפילו ברחוב בכי של היסטריה הפסקתי להתאפר כי קשה לי ואנשים שןאלים אותי כבר מה קורה איתי התנתקתי מהמשפחה לא מסוגלת אני רבה וחסרת סבלנות לכולם אני מרגישה שרק הרוע שולט היום וכנראה האופי הטוב שלי גורם לאנשים לזלזל בי כואב לי נורא שהקשר שלי עם המטפל היה מצויין והתקדמתי איתו ותמיד כיבדתי אותו ושיטפתי פעולה והוא עזב אותי ולא מגיע לי פרידה כזו ובכלל אני עדיין זקוקה לו ולטיפול עובדה שקיבלתי פסיכולוגית מה יצא לו מזה שהוא עזה אותי הכל נהרס לי עד שנלחמתי להגיע למצב הזה הכל ירד וניהיה יותר גרוע וקשה איתיאני יודעת שהמטפל שלי בן אדם טוב אבל מה גרם לו לעזוב אותי למה לנטוש קשה לי אני חודשיים ככה וניהעה יותר גרוע הרופא בעצמו אמר שאני לא במצב של אשפוז והסברתי לו ששום כדור ושום דבר לא יעזור כי כדור לא יכול למחוק כאב אני מפחדץ שהפסיכולגית רק מנסה להשאיר אותי על אש נמוכה שאני ארגיש תמיכה ובפועל אני ישאר עם הכאב והמצב הזה שלי אני צריכה עזרה לצאת מזה ואין לי זמן לבלבולי שכל שלה שתלטף אותי כי אף אחד לעולם לא יהיה כמו המטפל שלי ואני בעצמי כבר לא סומכת ולא מאמינה ושונאת את כולם קשה לי אני במצוקה ואף אחד לא מנסה להוציא אותי מזה הכאב חזק ממני לא יכולה לא מסוגלת כל היום אני בוכה עד ששכנים מתקתקים לי בבית זה כאב שאני לא מסוגלת ואם לא יעזרו לי כמו שצריך אני לא יצא מזה אני מכירה תאופי שלי אני ממש רגישה יותר מידיי ולוקחת קשה הכל וגם ככה אני מתמודדת עם עוד מצוקה אישית שקשורה בבית וגם המטפל שעזב אותי קשה לי מאוד אני לא יודעת להסביר את עצמי למטפלת שלא תנסה להיות עכשיו חברה שלי אני צריכה מישהי חזקה ומקצועית שתדריך אותי כי בסופו של יום אני באה הביתה ובוכה כמה שאני מנסה להסיח את עצמי אני יותר בוכה כואב לי כבר בגוף מהסבל שלי כואב לי נורא שלא היה לי תזכות לבטא את עצמי ולהוכיח ולהבין ולקבל צאנס פשוט עזבו אותי ונגמר הסיפור לא חשבו מה יהיה עליי וזה כואב לי ואני מאוד אוהבת את המטפל ויודעת שהוא השקיע בטיפול ובעזרה בי ובגלל זה הכאב שלי כי הקשר הטיפולי היה עם כבוד הבנה שיחה בבקשה אשמח להכוונה ויעוץ שוב פעם וממש סליחה

התאור שלך על מה שעובר עלייך קשה מאד מאד.
אני לא אשת מקצוע,אבל הדבר שנראה לי הכי פגע בך זו הנטישה שלו אותך ,אם אני מבינה נכון -ללא הסברים.
אני לא יודעת מה הסיפור. למה הוא נטש אותך. מה קדם לזה. אני רק יודעת שגם אם מחליטים להפסיק טיפול צריכה להיות לזה הכנה ושיחה מקדימה. שיחה שמסכמת את מה שעבר בינכם. האם את יכולה לארגן שיחה כזו? שיחת הבנה על מה שקרה? שיחה שתבהיר לך טוב יותר מה קרה פה,ואולי תעזור לך לסגור מעגלים בצורה יותר טובה?
אני חושבת שזו זכותך לבקש את זה. לשוחח איתו שיחת סיכום לטיפול שהיה. וגם אם להפרד--אז להפרד יפה. כדי שלא תרגישי כל כך נטושה וכל כך כואבת.
תשתדלי לבקש את זה יפה,כי כך יש סיכוי גדול יותר שתעני בחיוב.
המשבר שעובר עלייך הוא טבעי. כמה שהוא כואב ובלתי נסבל--הוא טבעי.תני לכאב להיות,אל תפחדי ממנו. הוא יעבור בסוף.
אני ממליצה לך גם,בלי שום קשר ללכת לקבוצת "ימימה -חשיבה הכרתית" שנמצאת באזור מגורייך.
זו שיטה שמבהירה הרבה מאד על עולם הרגשות שלנו ועל איך להתמודד איתם.
לי ולעוד הרבה היא עזרה מאד מאד .
שתהיה לך הצלחה רבה בכל ההתמודדות הלא פשוטה הזו...

לאה קודם כל אני ממש מעריכה את זה שאת מתייחסת אליי תודה שאת עונה לי ומתייחסת אליי את לא מבינה איך זה קצת מרגיע אותי .אז ככה כמו שהסברתי ואמרתי הקשר שלי עם המטפל היה מצויין וניסיתי כן להבין ואמרתי אבל הוא היה נעול ולא ענה לי חודשיים הוא יודע שאני במצב קשה וכולם אומרים לו והוא ראה בעצמו הוא יודע שהייתי במיון מלא פעמים והוא שמע תבכי שלי שכולם היו איתי אבל כלום חודשיים שלמים אני במצב הזה וזה רק מחמיר לי הוא מטפל טוב ואני מעריכה אותו אבל גם אם עשיתי משהו אפשר לדבר לשוחח לתת לי את זכות הביטוי וגם להוכיח את עצמי הבעיה היא שתמיד הייתי בסדר ולא היה משהו שאמור לגרום לי להעלם לי ניסיתי וניסיתי לשוחח איתו ולשפוך את ליבי איתו אבל הוא לא היה מוכן והבעיה שעכשיו אני זאת שלא מוכנה לשמוע או לדבר איתו וזה לא מתוך כעס בגלל שלא עשיתי כלום והטיפול היה צריך להמשך לי וגם היה אפשר לדבר כואב לי שהוא לימד אותי להתמודד ובסוף יוצא שאיתי לא התמודדו ונתנו לי תחושה שאני בעייתית או מופרעת שהוא בעצמו אמר שהוא גאה בי עכשיו אני לא מסוגלת לסלוח ולעולם לא אסלח ולא מוכנה לראות ולשמוע ממנו והכאב שנעלם לי והתנער מהמצוקה שלי וברח לי עזבתי הכל מהייאוש והכאב הלב שלי דופק מהבכי וכול הראש שלי כבר חודש עם לחץ שגורם לי להקיא אני אוכלת וכאילו בא לי להקיא אני נחנקת שאני אוכלת כי כל היום אני רק בוכה וזה לא נרגע לי עזבתי תחברות שלי תחוג הכל חוץ מלהיות במיטה ולבכות אני לא מסוגלת אפילו ללכת לסופר לקניות בקושי בקושי ואני אחת כזו שהולכת לחוגים עושה ספורט עובדת עם אנשים חברות אין לי סבלנות הכאב חזק ממני ואני לא נירגעת מיום ליום מרגישה טינה כעס עצבנות פגיעה כאילו האדם שסמכתי עליו הכדור בלב יצא ממנו והכי כואב לי שעבר שבוע שבועיים חודש חודשיים וכלום כאילו אני אויר ואני מאוד מעריכה אותו ובגלל זה כואב לי שהיה בנינו שיחה הבנה כבוד ואני אחת כזו שתמיד רוצה ללמוד מקשיבה מקבלת ביקורות אז למה מגיע לי ככה הוא השקיע בטיפול שאצא מכל צה שהיה לי ובשניות הוריד לי את הכל לרצפה אנימלא נירדמת בלילה יש לי פחדים סיוטים כאב מתגעגעת ומה יצא מזה שעכשיו אני לא מאמינה לטיפול שהוא הביא לי וזרקתי הכל לפח שום מילה שהוא נתן לי אני לא מאמינה ועכשיו שיש לי טקסים הכל החמיר יותר כי אין לי במה להשען כי אני לא רוצה לייסם כי זה מזכיר לי תטיפול וגם לא מאמינה לכלום אני לא רואה פתרון למצב שלי אני מרגישה אבודה בלי תקווה בלי חשק בלי טעם לכלום אין לי אויר לנשימה כאילו גוף בלי נשמה וכולם כבר מעירים לי שאני ניראת עצובה המטפלת שאיתי לא תצליח לעזור לי כי אני כבר בלי אימון והכאב שלי זה שהוא התעלם ממני ועזב אותי והמשיך כאילו אני עוד מספר עם שם ותעודת זהות הרגשה קשה משפילה כואבת מתסכלת שגןרמת לי מיום ליום להיות עצבנית ועם טינה וכעס הוא מטפל מקצועי ושהבין ועזר לי בגלל זה הכאב שלי כזה עכשיו גם אם הוא יבוא ויגיד קורה טעיתי זה לא יעזור אחרי חודשיים זה מוגזם

לאה חשוב לי להגיד לך תודה רבה שאת משקיעה ומבינה אותי תודה שאת מתייחסת ומייעצת לי אני מאוד מעריכה זה לפחות טיפה קצת מרגיע אותי ונותן לי הרגשה שהבינו אותי מזל לפחות שיש תדבר הזה פה להתייעץ

אני שמחה שזה קצת מרגיע אותך.
אני בטוחה שאת אכן ראויה להגיע בחזרה לשמחה ורוגע.
דבר שני, את מתארת שוב איך קשה לך עם הפרידה הלא הוגנת מהמטפל,ואת מוסיפה שעכשיו גם אם הוא ירצה את כבר לא מוכנה לדבר איתו.
האם היו נסיונות מצדו לדבר איתך אחר כך? כי אם כן,אני אבקש ממך שלמרות שזה קשה לך מאד מאד מאד ,תתנו לו צ'אנס. תתני לעצמך צ'אנס לשיחה הזו.
זה טבעי ומובן שאת כל כך סובלת ,אבל מצד שני חבל לי שתנעלי את עצמך מפני האפשרות להקל מעל עצמך. אני רוצה שכן!!! תזמי שיחה איתו--שיחת פרידה וסיכום נורמלית!!!!!! למרות ועל אף הקושי המובן. זה יעזור לך להרגע,גם אם את כרגע מתנגדת לאפשרות הזו.
חשוב גם שתביני שרגש הוא דבר מאד עוצמתי,אבל לרוב הוא משקר אותנו והוא לא נכון.
את חייבת לעבור עיבוד מחודש לפרידה שלך מהמטפל ההוא. הכי טוב זה איתו בשיחת סיכום.
בקשר לאמון במטפלים אחרים--שוב,זה מובן,אבל זה לא נכון שאם הוא עזב אותך אז כל אחד אחר יעזוב אותך. זה לא נכון,זו מחשבה,זה רגש,זו לא מציאות.
מצד אחד תני זמן לכאב. מצד שני,אם את יכולה אל תתמסרי לו. תתחילי לצאת,לראות חברות,ללכת לפסיכולוגית השניה ולנסות לעבד איתה את הרגשות הקיימים שלך.
ליזום שיחה עם המטפל הקודם. לנסות לחזור לאט ובהדרגה לחיים נורמליים.
חבל שאת כך סובלת.
אני יודעת שזה קשה--אבל זה אפשרי.
אני חושבת שהמשך עיבוד של הדברים דרך הפורום הוא לא יעיל. יש הרבה פרטים חסרים.
המון הצלחה.

לאה אין לך מושג כמה שאת עוזרת לי ומרגיעה אותי תודה מעל הלב תודה רבה על הייעוץ שלך ועל ההבנה והסבלנות שלך תודה שאת עונה לי ממש תודה רבה לך את לא מתארת לעצמך כמה שזה לפחות טיפה מכוון ומרגיע אותי מלבכות אני אוהבת סגנון שיחות כמו שלך שאיך ומה לעשות טיפה הכוונה זה מרגיע וכמובן שאני בסוף עושה מה שצריך אבל עצם העובדה שקצת כיוונת אותי והרגעת אותי זה עוזר לי לשאלתך המטפל לא ניסה חודשיים ליצור קשר ולא כלום הוא נעול ולא מוכן אני ניסיתי ליזום בהתחלה אבל זה היה עם הכאב ושהוא ידע שאני בוכה וכאובה עכשיו זה כבר מאוחר כי אני כאובה וגם אני בטוחה ב100 אחוז שאם אפגש איתו יהיה לי קשה בצורה הכי קשה כי זה יתן לי תחושה של פרידה מאילוץ ולא מהלב וגם עצם הםרידה הזו תיהיה קשה כי זה לא בא טבעי זה בא אחרי שסבלתי חודשיים אז מה שאני יעשה אקח טיפה כוח מהמילים שלך והעזר במטפלת החדשה רק כדי לצאת מהמצב שלי ולהתחזק ואני לא רוצה לאהוב או להעריך או להגיד תודה או לשמוח ולא כלום עם המטפלת אני רוצה רק ללכת לקבל עזרה להתקדם ושזה יהיה מתוך סוג של לצאת מהכאב כי אני לא מסוגלת עכשיו להעריך אותה ולא לאהוב ולא כלום רק להגיע להגיד שלום ולהתחיל לקבל עזרה תודה לאה מיליון תודות אשמח שתתיחסי שוב לזה ומבחינתי להתחיל ללכת למטפלת ולהתחזק ובהמשך שאצא מהכאב מבטיחה לעדכן אותך שאחזור לעצמי אמן ואמן מקווה שאת תיהיה עדיין פה גם אמן מקווה שלא גרמתי לך להצפה עם כל השאלות הייתי חייבת עזרה וכיוון .

שנעזרת במילים שכתבתי לך. אני מקווה שבאמת תמצאי את הכוחות לצאת מן המצב הרגשי הקשה שבו את נתונה. אני גם שמחה שהחלטת ללכת אל הפסיכולוגית ההיא ולהעזר. זה הכי נכון בעולם. אל תנסי להקשר אליה,או לאהוב--זה מוקדם מדי. פשוט תלכי להעזר--בדיוק כמו שציינת.(זה לא סותר להיות מנומסת ולהגיד תודה...)
כמו כן אל תשכחי לעשות פעולות פשוטות שיעשו לך טוב.(כמו יציאה עם חברות וכו')
המון בהצלחה.
מחזיקה לך אצבעות.
לאה.

שלום נטע,
קראתי את ההתכתבות בינך לבין לאה וראיתי כי נעזרת בתמיכתה של לאה ובדבריה הנבונים. מתוך ההתכתבות זיהיתי בך יכולות שיכולות לעמוד לצידך בתקופת ההסתגלות לטיפול החדש והפרידה מהטיפול הותיק, ביניהן: היכולת לתאר באופן מפורט את תחושותייך ולגייס אלייך את האחר, היכולת לנתב בין רגש לבין היגיון ולפעול מתוך מקום שלוקח בחשבון את שני הצדדים, המוכנות להיעזר והיכולת להתאים את עצמך לתנאי המציאות המשתנים יחד עם הכאב שהם מסבים.

מאז כתבת, עבר זמן מה עד למענה שלי, לצערי.
עם הזמן העובר, רגשות ותחושות עשויים להשתנות. אני מקווה שהכאב על הפרידה המאולצת מהמטפל האהוב שכח מעט ושאת מצליחה להיות מגויסת מעט יותר לטיפול החדש.

בהצלחה רבה!