חוויה מפחידה מתוך שינה, חייבת תשובות. בבקשה!!!!!!

אנסה להסביר לך במילים מה קרה לך שם.
החוויה שעברת נשמעת יותר מורכבת..אבל בבסיסה זה נשמע כמו התקף חרדה.(דפיקות הלב וההרגשה שהלב כאילו יוצא מהמקום) לגבי הניתוק אין לי כל כך תשובות,אבל יבואו אנשי המקצוע ויסבירו..
מה שחשוב זה לא להבהל. להבין שעוברת עלייך תקופה קשה בעקבות הטיפול. אני חושבת שאולי כדאי לשקול טיפול פסיכיאטרי (לגבי התקפי החרדה) אבל אני לא רופאה וצריך לשקול את זה עם רופא המשפחה.
ואל תפחדי לדבר על זה!!!! כי הפחד מהדיבור על זה הופך את הכל להרבה יותר מפחיד!!!!!!!!! די בטוח שתדברי ותגלי שאת לא הראשונה שחווה דברים כאלה. שיש שם לשברים וגם דרכי טיפול.
תרגישי טוב.

שלום לך,
נשמע שעברת חוויה רגשית שטלטלה והפחידה. את קושרת את החוויה לטיפול ואני חושבת שאת מאוד צודקת. נשמע שהטיפול שלך הולך והופך משמעותי וככזה – מתעוררים בו רגשות ותחושות, זיכרונות מן העבר וחוויות רגשיות בעצמה. זאת דרכה של הנפש לעבד תוכן נפשי, שעד לטיפול, לא היה לו מקום. תקופות מסוימות בטיפול עשויות להיות קשות ומטלטלות מאחרות. נראה שאת מצויה בתקופה כזו. חשוב מאוד שהמטפל\ת שלך ידע\תדע על כך וכך יוכל\תוכל לסייע לך ולתמוך בך.
ביחד עם המטפל\ת, תוכלי להבין את החרדה שעלתה, את המשמעות שלה, תוכלו גם לתכנן כיצד ליצור עוגנים בחיי היומיום מפגישה לפגישה.
אני נזהרת במכוון מלתת הסבר לחוויה הרגשית שעברת, משום שאת נמצאת בטיפול ואני חשה שהסבר חיצוני עלול לחבל בתהליך שאת עוברת וצריך להגיע מהמטפל\ת שלך. אזרי אומץ ושתפי את המטפל\ת. אם קשה ואת חשה שהמילים נעתקות מפיך, את יכולה לכתוב למטפל\ת או להראות לו\לה את ההודעה הזו שלך בפורום ומשם – תמשיכו לשוחח.

בהצלחה,

תודה על התגובות. לנטע- קיוויתי שאולי כן תוכלי להסביר לי מה קרה לי... כי כרגע אני לא מסוגלת להעלות את זה בשום מקום. גם לא מול המטפלת... אם יכולתי לעשות את זה לא הייתי פונה לכאן. כנראה שלא הייתי צריכה לשתף שאני בטיפול כי במקרה הזה לא מגיע לי תשובה כנה... חבל!! זה עדיין מפחיד אותי ולא נותן לי מנוחה! בבקשה אם יש בידך הסבר כל שהוא, אשמח שתשתפי אותי. אני זקוקה לזה עכשיו. ואין לי דרך להשיג את זה בשום מקום.... בבקשה!!!!

אני מצטערת אם הבנת מתוך כתיבתי כי הסתרתי ממך תשובה כנה בגלל היותך בטיפול. אני לא מחזיקה אצלי ומסתירה ממך הסבר מדויק לגבי החויה שעברת, קודם כל, משום שאינני מטפלת שלך ואינני מכירה אותך מקרוב. החויה שעברת קשורה קשר עמוק בטיפול שאת עוברת ולכן רציתי להדגיש, כי זה לא יהיה מקדם ואפילו מחבל לנסות להבין ולעבד איתך בפורום אינטרנטי, אירוע שהוא רק חלק מתוך תקופה משמעותית ומסעירת לב, שאת עוברת, בתוך הטיפול ובעקבותיו - בחייך.

מעבר לסימפטומים של האירוע הספציפי שתיארת, שיכולים לאפיין חרדה, השאלות המשמעותיות שאני מניחה שמעסיקות אותך, כמו: במה קשורה החרדה שעלתה, כיצד מתקשרת למחשבות שקדמו לה, כיצד את יכולה להכיל אותה ולהתמודד איתה ובאופן עמוק - להבין את הקושי הרגשי שמתעורר כעת בחייך (ומתבטא בחרדה, בניתוקים - שיכולים גם הם להיות חלק מחרדה - ובהצפה רגשית), - כל אלו מקומם בטיפול שלך.

הקושי שלך לשתף את המטפלת ולהיעזר בה הוא משמעותי מאוד מאוד וחוסם אותך מלקבל עזרה קרובה. כצעד ראשון הייתי מציעה לך להעלות את עצם הקושי שבשיתוף (מבלי להיכנס לתוכן אותו קשה לך לחשוף) מול המטפלת ולבקש את עזרתה ותמיכתה סביב הקושי. אפשר לדבר על הקושי ולהתייחס אליו במשך מספר פגישות, עד שתחושי באפשרות לחשוף מעט ומעט יותר, בהדרגה.

מקווה שתצליחי להיעזר,

הקושי לשתף עולה הרבה פעמים, וזה כבר תקופה ערוכה ככה... מקווה שאצליח כי אין יום שעובר בלי שאני אחשוב על מה שקרה. בכל אופן אני ממש מודה לך על ההיתייחסות!!