מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אמאl_ronit@smile01/06/2007
שלום אני אמא לשלוש בנות קטנטנות ומקסימות -הבכורה בת 4 וחצי האמצעית בת 2 וחצי והקטנה בת שלושה שבועות
מזה זמן רב שמשתלטת עליי "יישות אחרת" ואז אני מאבדת את הסבלנות בגלל דברים קטנים
אני לא מסוגלת להתמודד עם התחצפות עם בכי מיילל ואז אני צועקת עליהן ולפעמים אני אפילו מפליקה להן-אני יודעת שמה שאני עושה אינו נכון ואינו בריא כי הן רואות אותי ומחקות אותי אבל ברגע האמת כאילו מישהו אחר משתלט עליי ואני נותנת לכעס לעשות בי כרצונו אני מרגישה חוסר אונים כי במשך היום אני עושה חעצמי שטיפות מוח שמה שאני עושה לא נכון ושזה יפגע בהן לטווח הארוך ואני גם בוכה בגלל זה לפעמים אולם ברגע האמת כאילו הכל נשכח ואם אני לא אצעק ולא אתבטא לא יפה ואפילו אפליק אני לא ארגע
אנא עזרו לי אני מאגישה שאני מאבדת את הבנות שלי ואת השפיות
מה עושים?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אמא יקרה,
תקוה02/06/2007תנסי לחשוב ולהזכר, למה באמת את מאבדת שפיות,
אולי זה בגלל דברים שקרו לך בעבר? אולי זה חלום שמתנפץ למול עיניך? אולי הציפיות שלך מעצמך מאד גבוהות?
לי זה עזר קצת שניסיתי לראות מאפוה זה מגיע לי, וכשאני כועסת אני מזכירה לעצמי בכח שזה בסך הכל ילד שלא יודע הכל ולא מבין הכל , כך זה קצת מרגיע, ואז אני מהר מהר מחבקת את הילד שלי. ולאט לאט הכעס נשכח.
אח"כ אני מנסה להכנס לנעליים שלו ולהבין מה עומד מאחורי ההתנהגות,
ואז אני מחבקת שוב ושוב.
כשמניקים אהבה לידים הם קולטים. וחוץ מזה אני תמיד מסבירה לילד שלי שלאמא מותר קצת לכעוס אבל היא תמיד אוהבת.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאמא יקרה...
רונן דוד03/06/2007
אני לא מבין איפה האבא בתמונה ?!,
לדעתי את חייבת לפרוק את הכעסים בדרכים אחרות,
אני ממליץ על ספורט ו/או חבר טוב או בן משפחה,
את חייבת לספור עד 10 לפחות לפניי שאת מגיבה כך...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

