שכול של אב יצר בעיה נפשית לא קלה

היי שירלי,

את משתפת בחוויה של אובדן מאד קשה. היית מאד קרובה לאביך והוא נפטר בתוך ידייך...החוויה מאד קשה, אני יכול רק לשער כמה צער וקושי יש באובדן הזה. את כותבת שהוא נפטר לפני כשנה וחצי, ולמעשה מאז שהוא נפטר, נשמע שאת חיה בשני עולמות כאלה, בשני מישורים. כלפי חוץ, את כותבת ש"הכול נראה נפלא". את לא מראה כלום לילדייך, את מתנדבת ומתפקדת, אבל פנימה בתוכך - "נשמתי קרועה, אני פצועה ואף חיה מתה". ישנו פער מאד גדול בין מה שאת מרגישה ועובר עלייך בפנים, לבין מה שקורה איתך כלפי חוץ. יתכן גם ולאנשים מבחוץ נראה ש"הכל בסדר" איתך, אבל בפועל - את עדיין אבלה על פטירתו של אביך, את עדיין מתאבלת וכואבת את לכתו. זו חוויה מאד עצובה וקשה.
אני יכול להמליץ לך שירלי, לפנות לטיפול פסיכולוגי דינמי עבורך, שם יהיה לך מקום בטוח לכאוב, להתאבל ולעבד את האובדן הקשה של אביך שחווית לפני כשנה וחצי, ושאת למעשה מתאבלת עליו גם היום.

יאיר.