איך מתמודדים עם אדם אנוכי שדואג רק לצרכיו ומתעלם מסביבתו באלגנטיות

שלום לך,

לפי התיאור שלך, בהתייחס לתכונה הזו, למדד הזה של "עזרה הדדית", את ובעלך מגיעים מעולמות שונים מאד. כל אחד מכם גדל והתפתח בסביבה אחרת, וזו תרמה לאישיותו כפי שהיא היום. את כותבת שאחת ההשלכות של השוני הזה ביניכם הוא שבעלך הופך לדמות פחות אהודה על בני משפחתך. לפי התיאור שלך, נשמע גם שכאשר את מנסה לשוחח איתו על כך, יש לו הצדקות משלו להתנהגותו.
את שואלת האם יש פיתרון לזה? נראה לי שהשוני ביניכם כרגע הוא בבחינת עובדה מוגמרת. הוא "ככה" ואת "ככה". אני כן שומע זה מאד מפריע לך (אגב, מדברייך עולה שבכלל לא בטוח שזה מפריע לו באותה המידה). אם כך, אולי במילים אחרות את שואלת - מה לעשות כשיש שוני או פער מסוים ביני ובין בעלי? מה לעשות כאשר אנחנו לא רואים דבר או סיטואציה מסוימת עין בעין? נשמע שאת עושה כרגע כמיטב יכולתך - לנסות לדבר, להסביר את עמדתך, להצביע על ההשלכות של העניין, אולי גם לשכנע. יותר מזה - נדמה לי שזה כבר נתון לשיקול דעתו של בעלך, אם הוא ירצה להשתנות, להתגמש, לבוא קצת לקראתך בעניין הזה או לא.
אם את מוצאת שזה קורה גם בתחומים אחרים, כלומר, שיש יותר מנושא מסוים, ממשהו אחד, שבהם אתם לא רואים עין בעין, שישנם פערים גדולים בין העמדות של שניכם, ושהדבר מציק ומפריע לך, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני עבורך כדי להבין ולבדוק עם עצמך איך את יכולה להתמודד טוב יותר עם יחסים שכאלו. לחילופין, ניתן גם לשקול טיפול זוגי, כדי לנסות ולברר את העניין עבורכם כזוג.

בברכה,
יאיר.