בעלי רואה פורנו וזה מציק ופוגע מאכזב ובעיקר לחץ נפשי

היי דנית,

מתנצל על העיכוב בתשובה.
אני שומע שאת נמצאת במצוקה מאד גדולה, שהזוגיות שלך נפגעה מאד. את מתארת מצב של משבר בזוגיות, מצב שבו יש פער גדול בין הציפיות שלך, העמדה שלך כאישה לגבי חיי הזוגיות שלכם לבין התנהגותו של בעלך. כתוצאה מזה, מתעוררים הרבה מריבות וקונפליקטים ביניכם. ציינת אפילו שהדברים הגיעו עד כדי כך, שאת מעדיפה שהוא יעזוב, מאשר להמשיך ולחיות ככה.
בעלך נוהג לראות פורנו, ולך זה מאד כואב. יוצר מזה, נשמע שאת נשארת לבד בעמדה הזו, שאת לא מוצאת בבעלך - פרטנר לעבוד איתו על זה. זו חויה קשה בפני עצמה.
האם את מרגישה ככה גם לגבי תחומים אחרים בזוגיות שלכם? האם היחס שלך אליו השתנה לאורך השנים?
אגב, לגבי התנהגותו, לא היו ברורים לי כמה דברים - באיזו תדירות הוא נוהג לצפות בפורנו, האם זה רק בלילות, האם זה ברמה של התמכרות ממש, כלומר האם הוא עושה זאת כל יום (או כל לילה), למשך שעות רבות, האם זה פוגע בתפקוד היומיומי שלו, האם זה בא על חשבון דברים אחרים בבית וכדומה.
אני כן שומע שזה לא נותן לך מנוח, גורם לך לאכזבה, לכעסים. את כותבת שזה ממש פוגע בבריאות שלך. כאמור, זה בא גם על חשבון חיי הזוגיות והאינטימיות ביניכם, ולאט לאט יש התרחקות ביניכם (למשל, כתבת שאת הולכת לישון והוא כמעט תמיד נשאר ער עד מאוחר כדי לצפות בזה).
יש הרבה כאב, דנית, בדברים שכתבת.
לכן במצב הזה, אני יכול להציע לך כמה אפשרויות -
האחת, לשבת עם בעלך לשיחה פתוחה על כך. האם ניסית לדבר איתו על הנושא? לא בצעקות ומריבות, אלא פשוט לשבת ולדבר. להסביר לו את מה שאת חווה ומרגישה מצדו, לשמוע מה דעתו בעניין, ולבדוק אם איכשהו אתם יכולים להגיע איכשהו לעמק השווה סביב זה.
השנייה, אם את מתקשה לערוך שיחה כזו לבדך, את יכולה לפנות גם לטיפול זוגי, שכן הבעיה היא לא רק אישית שלך, אלא של הזוגיות שלכם. (אגב, בהקשר הזה, אציין שישנם פסיכולוגים המטפלים גם בהתמכרויות. התכרות למין ולפורנו היא אחת מהן).
האפשרות השלישית, היא במידה וגם הטיפול הזוגי לא מתאפשר מכל סיבה שהיא, אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני עבורך. את הצלע בזוגיות שחווה הרבה כאב, מצוקה ותסכול בזוגיות, ולכן כדאי שיהיה לך מקום בטוח, ליווי ותמיכה נפשית על מנת להמשיך ולהתמודד עם המציאות הלא פשוטה בכלל, שאת מתמודדת איתה היום.

בברכה,
יאיר.

ראשית תודה רבה על התיחסותך .
אנסה להוסיף עוד כמה דברים שתתקבל תמונה ברורה יותר...
אחד... את ״התחביב״ של לצפות בפורנו גיליתי במקרה עוד לפני החתונה אני זוכרת שראיתי את זה לקח לי כמה ימים להרגע ממש בכיתי ממש בכי כמו אבל ...
במשך כמובן שזה קרה עוד הרבה פעמים ... וכמובן הרבה ליליות ללא שינה...
לפי מה שנראה לי בעלי מכור מגיל צעיר מאוד לפורנו ולאוננות ....
לא שזה מקל עלי הידיעה הזו...
וכן, יש תקופות שזה יכול להיות יום אחרי יום כמובן שזה לרוב בלילה שאני הולכת לישון ...
ויש תקופות שאני לא מרגישה לא יודעת מתי הוא עושה את זה אבל יודעת שעצם העובדה שלא קימונו יחסי מין למעלה משבוע אז סבירות גבוהה שהוא כבר סופק ממשהו ...
כן , לאורך השנים ותמיד בעדינות כמו ללכת על ביצים סיפרתי ופתחתי בפניו עד כמה זה מפריע לי ולבריאות שלי.
הוא טוען שסה משהו אישי שלו ואל לי להתערב בזה כל הגברים עושים את זה ואני לא יודעת .
ניסינו לקחת טיפול זןגי אבל הרושם שנשאר אצלי שבעלי עשה מיזה צחוק סיבב את המטפלת לא מספיק נגענו בנושא המיני ולא יצאתי שבעה או מרוצה מהטיפול שערך כ 20 מפגשים בינהם אני לבד וגם הןא אולי 3 פעמים לבד ...
זה היה מיזמן לפני שנתיים שום דבר לא השתנה בעקבות הטיפול .
חוץ מיזה שחשבתי להתגרש והיא קצת עודדה
הסיבה היחידה שאני עדיין נשואה זה פשוט כזה דבר
כאשר המצב מגיע לקצה של הקצה פתאום הןא מקבל רגלים קרות ומתחיל להתחנף וזה תופס לשבוע שבועיים גג...
אחרי זה הוא שוכח וממשיך בשלו.
באופן כללי התפקוד של בעלי כאבא הוא לדעתי כושל
כל השנים וגם היום הוא היה מרוכז בעצמו בלבד מה שמשאיר אותי אמא פצועה לטפל בילדי אבל בכל הכוח שניתן .
אני מאוכזבת ממנו
העבודה תפסה מקום ראשון משפחה נישארנו מאחור
קודם הוא אחר כך אנחנו

ככל שהזמן עובר אני מנסה לדבר לעצמי להרגיע את עצמי אבל המחשבות יותר חזקות מהכל ....
באמת שאני חסרת אונים דווקא לא פעם הצעתי ללכת לטיפול נוסף אבל מסרב בתוקף ...
זהו עוד קצת מהכאב נשפך
אני צריכה אומץ אני צריכה כוח
כשאני איתו אין תמיכה אין עידוד
הוא הכי טוב והכי מוצלח
והילדים שלו בשר מבשרו קשה לבעלי לקבל אותם כפי שהם מאחר והם לא מוצלחים( בלימודים ) כמוהו ..
אבל ילדים טובים ולא עבריינים
שאלתי את עצמי לא פעם ואמרתי גם בעדינות מה עשית בשביל זה...
אבא שבמקום לעודד את הילד שלו ולהראות לו בסבלנות את הדרך עושה ההפך כואב לי הלב נישרף ממש נישרף
בעודי כותבת את השורות הנל אני עצובה ובוכיה
מאחר ואני נשואה ומרגישה בודדה .

היי דנית,

התמונה אכן קצת יותר ברורה כעת, ועוד יותר כואבת...
את מתארת שאת אמא פצועה, שנשארת מאחור, חסרת אונים, ללא תמיכה וללא עידוד.
את בודדה, עצובה ובוכיה. כמה עצב וכאב יש בדברייך, דנית, כמה קשה לחיות חיים משפחתיים וזוגיים שכאלה.
אני מבין שניסית כבר לשוחח איתו ישירות ובאמצעות הטיפול הזוגי - ללא הצלחה מרובה בשני המקרים. במקרה הזה, אני ממליץ לך עוד יותר בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני עבורך. בדיוק בגלל מה שכתבת - כדי שיהיה לך מקום ממנו תוכלי לשאוב תמיכה ועידוד, כדי שלא תהיה לבד בהתמודדות הקשה שלך עם חיי הזוגיות שלך.

אני מקווה שעוד תמצאי את ההזדמנות עבורך דנית,
את ההזדמנות לטפל בעצמך.
את ראויה לכך.

בהצלחה,
יאיר.

אכן אנסה לעשות כדבריך .
מודה לך על הזמן שהקדשת לי.

אין על מה, דנית, בשמחה.
אם תצטרכי עוד עזרה בהמשך - הדלת פתוחה.

יאיר.