בכל מקום שאני הולכת פוגעים בי,בכל מסגרת שאני הולכת אני מנודה

שלום מדברת עשיה שצריך לקרוא לה סבל, סבל, ולמה אני קוראת לעצמי ככה ?, כי כל החיים שלי הם סבל, אני כבר כמעט ולא יכולה לחייך, אבל כרגע אלוקים הביא לי עוד מכה לחיי, הלכתי לשירות לאומי במקום צבא שזה עוד המכה הקטנה . ובשירות הלאומי יש עשרות מנהלים שעוקצים אותי בהערות פוגעניות על המראה החיצוני שלי ,אני מרגישה כאילו כל העובדים והעובדות מרכלים עליי ועושים קומבינה ושאני בדיחה מהלכת שם , אני לא מבינה למה, אני מתנהגת באופן סביר, לא כועסת על אף אחד ומכבדת כל אדם ואדם. למשל בא למשרד שלי כל פעם מנהל אחר שמדבר עם העובדים שיחות חברותיות ואז הוא נותן לי הערה עוקצנית ,כמו ״תגידי אני חייב לשאול אותך שאלה-תגידי את אילמת? אני: סליחה? העובד:כי את לא מדברת ובמיוחד שאנחנו מדברים על כלבים״. הערה עוקצנית שנייה של עובד אחר-״אני רוצה לשיר לך משהו -״do you love me ,do ,do you. וכו.., הערה שלישית של עובד נוסף-״איך קוראים לך יפה, אני תמיד מתבלבל בשמות בין יפה לפרח. הערות האלה פוגעות בי ,כבר אין לי חשק לאכול בגלל הדברים האלה, ורזיתי המון מתחילת התקופה של השירות הלאומי ,באופן כללי זה לא הדבר היחיד שעובר עליי ובגלל הרבה סיבות אני מרגישה שעבד לי התאבון . אבל הנושא הזה מטריד אותי , למה דווקא אני ?