עיפות נפשית לאחרונה, אנא התיחסותך

חרדת נטישה, יש לנו משפחה קטנה , אבי לפני שנה וחצי התאבד בן 89 היה במותו , מאוד אהבתי אותו, ניצול שואה, הוא הקים את מדינת ישראל, מאז אני חרדה שמשהו יקרה למשפחתי, לא פעם אני חושבת שאחי רוצה לנתק את הקשר איתי, גם לו יש בעיות קשות ובמיוחד לאחר שפוטר מעבודתו וקשה לו להתקיים. יש לי אחיין אחד שחי עם אמו, הוא נוסע לחו"ל ואוהב את החיים לא פעם אני חרדה שמשהו יקרה לו

שלום לך,

אני שומע שאת כעת בתקופה מאד עמוסה בחייך - פיזית ונפשית. הטיפול באמך המזדקנת, הפרידה מאביך, יחסייך המורכבים עם אחיך...ובתוך כל זה יש לך את החיים שלך. כפי שציינת, את עובדת, לומדת וגם צריכה לטפל בכולם - בו זמנית. נדמה לי שאת נמצאת גם במצב שבו מה שלא תעשי - אם תתנהלי כך או אחרת ביחס לאמך, או לאחיך, או אפילו ביחס לעצמך למשל - לא תרגישי טוב עם מה שאת עושה. משהו תמיד ירגיש לך לא בסדר מספיק, לא טוב מספיק. כך שאני שומע שאת במצוקה מאד גדולה, וכי הנטל על כתפייך הוא רב עד מאד.
במצב הזה, אני יכול להמליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי עבורך, עבור עצמך. אני שומע מדברייך עד כמה את זקוקה לטיפול, למקום ולשעה שתהיה רק בשבילך, עבור הצרכים שלך. מקום לנוח, לעבד את כל מה שאת עוברת, ולשאוב ממנו כוחות להתמודדויות שלך עם המציאות המאד לא פשוטה שכעת את חווה בחייך.

אגב, בדיוק אתמול קראתי במוסף ה"הארץ" כתבה בדיוק על מה שאת עוברת. על הקשיים שחווה מי שמטפל בקרובים לו.

בהצלחה,
יאיר.