אמא מתנהגת בצורה מוזרה, איזה טיפול דרוש כאן ?

שלום לך,

אתה מתאר כאן מצב מורכב ומציג שאלה באמת מסובכת שנוגעת בנקודת המוטיבציה לטיפול - מה לעשות כשאני חושב שאדם X זקוק לטיפול, אך הוא בעצמו לא בהכרח מרגיש כך?
אתה מתאר סיטואציה שכמו שציינת "המצב בלתי נסבל בשבילנו, אני בטוח שהוא לא קל בשבילה". אתה חושב שאמך זקוקה לעזרה ולטיפול, אך גם שהיא לא תתחיל לטפל בעצמה לבד.
אקדים רק ואומר שכדי לטפל במישהו, צריך לדעת ממה הוא סובל, מה מציק לו, מה מפריע לו בחיים. כלומר, כדאי יהיה לאבחן קודם את מצבה. אבחון יכול להתבצע אצל גורמים מבריאות הנפש (פסיכולוגים, פסיכיאטרים).
בכל מקרה, התשובה הפשוטה והכואבת ביחס להגעה לטיפול, היא שבאמת, ככל שזה נוגע לאדם בוגר ועצמאי, אין הרבה מה לעשות...ניתן יהיה לדבר עם אמך, לנסות לשכנע, להסביר שאתה רואה את מצוקתה...אבל במידה והיא תתמיד בסירובה - אין משהו נוסף שאתם כאנשים הקרובים לה תוכלו לעשות (כל עוד זה לא מגיע למצבי קיצון, כמו להיות מסוכנת עבור עצמה או אחרים).
אם אין לאדם מוטיבציה בסיסית להגיע לטיפול, זו סיטואציה באמת מאד קשה, בבחינת "ניתן להביא את הסוס אל השוקת, אך לא ניתן להכריח אותו לשתות".
יחד עם זאת, ניתן אולי לעשות משהו מהדברים הבאים:
ניתן לגשת איתה לרופא משפחה. יתכן וזו דמות יותר אמינה ומוכרת עבורה, לשתף אותו בעניין ולשמוע מה יש לו לומר בנושא. (אגב, כיום גם בעידן הרפורמה לבריאות הנפש, רופא המשפחה בקופה הוא הגורם הראשון אליו צריך לפנות לשם קבלת טיפול פסיכולוגי בקופה);
ניתן להזמין גם פסיכיאטר הביתה, בכפוף לביטוח הרפואי שיש לכם. כדאי לבדוק אופציה זו מול הקופה;
רעיון נוסף - ניתן גם אולי ליזום מפגש אחד או שניים לצורך ייעוץ של טיפול משפחתי. כלומר, אתה יכול לשתף את הוריך ואת שאר האחים בתחושה שלך, ולהציע טיפול משפחתי לרווחת כולם. כך אולי ה"פוקוס" הטיפולי לא יהיה רק על אמך, לא היא תהיה במוקד תשומת הלב, דבר שיכול לפוגג קצת את החשש מפני טיפול. ומשם לראות כיצד הדברים מתפתחים.

מעבר לכך, במידה ואתה רואה שהדברים לא משתנים, ושאמך עומדת בסירובה, ושהדבר ממשיך לגרום להרבה מתח ומצוקה בבית, הייתי מציע לך גם לשקול טיפול פסיכולוגי פרטני עבורך, שיסייע לך, כבנה של אמך, להתמודד עם המציאות המשפחתית הלא פשוטה הזו.

בברכה,
יאיר.