חוששת שיש לי מאניה דיפרסיה. איך אדע?

היי אני בת 22 ומעדיפה לא להזדהות עם שמי.

רוצה לשתף כי אני כבר ממש מבולבלת ולא מצליחה להבין אפילו את עצמי.

סתם כדי לפרוק



אני חוששת שאני סובלת במחלה "מאניה דיפרסיה"

לאחרונה נתקלתי ביותר יותר תסמנים לזה. תאמת שזה תקופה של שנים,

אבל לא הייתי באמת מודעת שקיימת מחלה כזו עד שזה נשמע בתודעה עד לא מזמן..

אני לא בטוחה אם כן או לא אני אפילו די מכחישה לזה כי אני מאמינה שזה תקופות, למרות שהתקופה אצלי מתמשכת מזה שנים

קראתי על זה המון באינרטנט וניסתי לשמוע מבנות שחולות בזה והגעתי למסקנה שכל התסמנים מצבעים גם עליי ורק עם הזמן זה מתגבר אצלי, ושוב מתכחשת לזה.

הנטיות האובדניות הפתאום שמחה מחשבות על המוות שלי התאבדיות אני גם משתדלת להשאיר אחריי הרבה סמנים לאחרי המוות, פשוט חושבת הרבה על המוות שלי ולפני כמה שנים אפילו ניסתי לבצע את אחת התוכניות שלי למוות

אני יכולה לבכות ולהיות בדיכאון ופתאום לחייך כאילו כלום וכל זה קורה שאני הרוב עם עצמי לבד אני פתאום חושבת מחשבות ומתחילה לבכות וצוחקת על עצמי שאני בוכה כמו מטומטמת

פתאום יש לי מרץ פתאום אני רק רוצה להכנס למיטה ולא לצאת

זה גם משפיע לי על השינה שלי, ישנה בלחץ שלוש שעות ביום במשך שבועות ולפתע יום אחד ישנה כל היום בלי לקום מהמיטה,

שלא נדבר ועל ההרגלי האכילה שלי שמשתנים במצבים קריטים

אני גם מאוד תוקפנית ומתרגזת משטויות גם שאני לא מתכוונת ופוגעת בהמון אנשים ואז מרגישה אשמה כל כך שבא לי פשוט לשנוא את עצמי שאני לא מצליחה להשתלט על עצמי לעזאזל.

אני מדברת נורא מהר שלפעמים לא מבינים אותי אז מעדיפה פשוט לכתוב, זו אחת הסיבות שאני שונאת לדבר גם בפלאפון

פשוט פעם ממש מזמן לא הייתי כזו, הייתי מדברת רגוע לחלוטין ולא בולעת את המילים

יש לי דחף מיני גבוה מאוד, כל הזמן חושבת על סקס. או שזה בעצם בסדר וטבעי?

אחרי 22 שנים שלא עישנתי פתאום יש לי דחף לנסות לעשן ולברוח לשתייה, שם יותר קל ובטוח ואני שונאת בכלל עישון אני לא מעשנת סגריות ביום יום, רק ג'ויינטים ומתנסה בכל מיני דברים שמגיעים אלי..

אבל חצי מהעולם מעשן ושותה, אז אני לא לוקחת את זה כאופצייה למחלה

אני יודעת שזה לא דכאון, כי אני לא בדכאון, אומנם עוברת תקופה לא קלה כמו כולם אני לא שונה מאף אחד

אני להפך בחורה די חייכנית ואהובה, ואם אפשר לומר גם בחורה די יפייפה (לפחות כך אומרים) למרות שאני לא רואה את עצמי ככה אני רק מחפשת איך לתקן את הפגמים שלי ויש לי הרבה

הקטע שאני לא בטוחה ומתביישת לפנות לעזרה זה נראה לי ממש טיפשי,

הרי כל מה שכתבתי קורה לכולנו. אז כולנו בעצם חולים?