תחושות פסיכולוגיות ופיזיות-גמילה מקולה

שלום רב. אני סובל מחרדה מתמשכת ומקבל שנים טיפול תרופתי.
אני שותה קולה כל יום בכמות של כ- 1/2 ליטר ביום, זה גורם לי לתחושת שחרור והגברת האנרגיה מחד, ומאידך השמנת יתר, כבד שומני,טריגליצרידים גבוהים ואינו מומלץ בפרט לסובלים מחרדה. אני עדיין שותה נס קפה המכיל קפאין אחת ליום.
אפשר להגיד שהקולה עושה לי טוב ברמה הגופנית והנפשית ומקושר לתחושה של שחרור,עבר, ליווי בכל מקום בעברי.
החלטתי בהדרגה להפסיק את שתיית המשקה ולאחר כמה ימים של כאב ראש, התחילה עצבנות פתאומית, תחושת דיכדוך עד דיכאון. חלפו שבועיים וזה מתחזק. מעבר לרמה הפיזית שהגוף פתאום לא מקבל את כמות הסוכר והקפאין אליה "התרגל" יום יום, האם יש כאן גם אלמנט פסיכולוגי של "פרידה" מהרגל שליווה אותי שנים רבות ומקושר במוח כמושיע? שום משקה אחר,עם סוכר או בלי סוכר לא "מדליק" אותי כמו הקולה. איך ניתן לצאת מהלופ הזה? או שלא נכון להתנזר אלא להפחית תדירות צריכה נניח לפעמיים בשבוע? אודה לעזרתכם.