תגובה לא ברורה לפיטורי עמיתה לעבודה

שלום רב.
אני עובד במקום עבודה במחלקה קטנה-היינו 4 עובדים(מנהל מחלקה, 2 עובדות ואני-בסה"כ 2 גברים ו-2 נשים).
לאחרונה פיטרו את אחת העובדות.אומנם מנהל המחלקה פיטר אותה אך לחצו עליו מלמעלה לעשות זאת.
המפוטרת בת 48.אני צעיר מימנה בשנתיים וחצי.שנינו נשואים ובעלי משפחות.כשהייתי מגיע לעבודה בבוקר והייתי רואה את הרכב שלה בחניה-הייתי עולה למשרד בכיף ובהרגשה טובה ואחרי פיטוריה-אני מגיע לעבודה רק כי "צריך לעבוד"ללא כל הרגשה טובה.ראיתי את אותה מפוטרת בתור דמות של"אחות בוגרת"במובן הזה שאפשר לשוחח איתה כמעט על כל דבר-כולל על דברים אישיים,ולקבל תמיד מענה ואוזן קשבת.כמוכן-אולי חיבבתי אותה גם על רקע זה שמסתבר שהייתה לנו הסטוריה משותפת-למדנו באותו בית ספר תיכון.כשהייתי בכיתה י',היא היתה ב-יב'.הפיטורים האלה גרמו לי לקחת את זה מאוד קשה ובמשך שבועיים להיות עצוב מאוד ואף לפגוע לי(בעיקר בימים הראשונים)בתפקוד בעבודה.אני כמובן מאוד אהבתי אותה ומאוד חיבבתי אותה.למרות שברור שלא יכול להיות בינינו משהו רומנטי או מיני(כי אנחנו כאמור בעלי משפחות)-איך יתכן שכך הרגשתי והגבתי?האם יש לכך הסבר?