לא יכולה להכיל את העולם

אני בת 46 שנים שאני סובלת מדכאון ימים טובים ימים פחות טובים אבל מצליחה לנהל שגרת חיים שלושה ילדים בעל עבודה במשרה מלאה הרמתי ידיים מטיפולים ומשיחות משתדלת להעסיק את עצמי אבל בעיה שהכי מפריעה לי ועם הזמן היא רק מתגברת אני לא יכולה להכיל את העולם שמלא במסכנים בחולים במעוטי יכולת יש באיזור שלי הומלס צעיר לא מזיק לא מדבר הוא יחף עם בגדים קצים ליבי יוצא אליו ניסיתי לעזור כתבתי לראש העיר אבל הוא מסרב לקבל עזרה ולא משתף פעולה בימים והלילות הקרים אני לא מצליחה לישון חושבת עליו רוצה לצאת לחפש אותו אני בוכה לא ישנה חושבת על ילדים שקברו מתאונות איך הם בגשם איך האמהות מרגישות איך ממשיכים את החיים ואני דואגת לילדים שלי שנוהגים אני מסדרת את הבית רוב הזמן שחלילה לא יקרה משהו למישהו מהמשפחה לילדים וככה כל הלילה המחשבות משגעות אני עובדת במקום ציבורי עם ילדים ואנשים מבוגרים לא פעם בכיתי שעות על ילד מגמגם או ילד שלא היה לו מספיק כסף להדפסת עבודה על איש מבוגר שבקושי הולך ומגיע לבד אני אסחוב את הסיפור לתוך הלילה והימים אני אבכה ואהיה עצובה
תקראו לזה אישה טובה רגישה או לא יודעת מה זה קשה לי מאוד לא יודעת איך להתמודד
בבקשה עיזרו לי
מה יכול לעזור לי?