לקות למידה והתמודדות רגשית בעולם התעסוקה

מגיל מאוד צעיר אובחנתי כדיסלקצית add והפרעות קשב וריכוז
לא הצלחתי ללמוד חשבון והשתמשתי עם מחשבון ולא למדתי לקרוא ולכתוב אנגלית, ורוב הבחינות שלי היו בעל פה או מותאמות- כל חיי הייתי בשיעורים פרטיים (בקושי היה לי חיי חברה)
סיימתי בגרות בציון 85, למדתי במכללה משפטים ובנוסף עברתי את המבחני לשכה, תמיד הייתי צריכה להשקיע יותר כדי להיות כמו כולם.
ושינון והתמדה והשקעה מרובה עזרו לי להצליח אדקמית.

אבל... שום דבר לא הכין אותי לעולם העבודה... כל הזמן מפטרים אותי או שאני מתפטרת לאחר שהם לא נותנים לי עבודה משפטית ומתחילים לבקש ממני לענות לטלפון ולהכין קפה (כדי לא לשבת איתי וללמד אותי)

קשה לי לעמוד בקצב או ״לחשוב כמוהם״ כמו שהמעסיקים אומרים.
מתנהגים אלי כמו טיפשה.. ומפסיקים ללמד אותי דברים חדשים ונותנים לי עבודה שחורה כדי לא להתמודד איתי...ורגשית מאוד קשה לי להרגיש כישלון.. שוב ושוב ושוב...מוצאת את עצמי מתוסכלת, ומדוכדכת..

נסיתי להתקבל לעבודות ממשלתיות ואני לא עוברת את המבחנים הפסיכוטכנים...
התייאשתי מהתחום... ואני שוקלת ללמוד תחום אחר, אבל מפחדת שוב להצליח בלימודים ולהיכשל בעבודה עצמה.
ואני לא הולכת ליעוץ תעסוקה כי הם בודקים על פי המבחן הפסיכוטכני..
עבדתי מבחני לשכה אבל לא מבחן פסיכוטכני, המבחן הזה לא משקף את היכולת שלי.

חוששת שבכל תחום לא יבינו אותי וארגיש כישלון וארצה לוותר, אולי אני לא טובה בכלום?

אין לי ביטחון בעצמי לאור כל הטראומות שחוויתי (היה לי מעסיק שקרא לי טיפשה, מעסיק אחר אמר לי שאני עושה דווקא שאני מבצעת משימה שונה - וזאת למרות שהגעתי לתוצאה שהוא ביקש! , מעסיק אחר אמר לי שאחרי 3 ימים אני צריכה לדעת הכל ואם לא קלטתי לבד אז אין לי עקומת למידה נורמלית)

ההורים שלי כועסים עלי .. חושבים שאני מתפנקת, לא מבינים שקשה לי
רגשית עם כישלון והשפלה תמידית.
אני באמת מתפנקת? זה לא נורמלי לרצות להיות טובה במה שאני עושה?

תודה רבה