חרדה ופחד ממחלות של הילדים

אני בת 30
נשואה ואמא ל-2 ילדים, בן 5 ובן חצי שנה.

כל הזמן מקנן בי הפחד שהילדים שלי יהיו חולים. לא מדברת חלילה על מחלות רציניות, אלא על וירוסים למינהם שככל הנראה יגיעו אלינו ואכן מגיעים מידי פעם-חום, שפעת, צינון, הקאות וכד'.

תמיד הייתי אמא חרדתית ולוקחת ללב,
אבל זה התגבר מאוד מאז הצטרפותו של הקטן למשפחה לפני חצי שנה,
כלפי שני הילדים אבל בעיקר כלפי הגדול
והיום זה ברמה שאני מרגישה שזה מפריע לי לשמחת החיים.

במהלך היום, בעודי עסוקה בטרדות היום היום או בעבודה, אני מוצאת את עצמי לפתע נזכרת בילד הגדול, חרדה לשלומו ולא נרגעת עד שאני מגיעה לאסוף אותו מהגן ורואה שהוא חיוני ושמח וששום דבר פיזי לא מציק לו.

אני מחשבת את צעדיי- עכשיו אתקלח, עכשיו אעשה כך וכך כדי שאם עוד מעט הוא לא ירגיש טוב אצטרך לטפל בו ולא אהיה פנויה.

אני מונעת ממנו לאכול תוספת/קינוח/מאכלים מסויימים כדי שלא יקיא (למרות שאין שום סיבה).

אני מטריפה אותו עם שטיפת ידיים והיגיינה ויודעת שזה מוגזם..

אם מספר לי כדרך אגב שילד מהגן לא הרגיש טוב ונשלח הביתה במהלך היום ישר נכנסת לחרדות אם שיחק איתו היום והאם נדבק ואז אני כאילו ממתינה שתעבור היממה הקרובה לראות אם מפתח תסמיני מחלה.

ועוד מלא דברים הזויים...

אין לי שליטה על זה
ואני רוב שעות היום לא רגועה .

זה מפריע לי להיות אמא מאושרת.


איך מגדירים את הבעיה הזאת?
ואיך מטפלים בה?