איך לעמוד על שלי מול אדם ביקורתי במשפחה

אוקיי אז שלום אני בת 23 ואינני יודעת אם השאלה שלי בהכרח קשורה לפסיכולוגיה אך אשאל בכל זאת.
יש לי אח גדול (גדול ממני ב 11 שנים)
ויש לו נטייה לבקר כל דבר, אבל כל דבר.
הוא בא אלינו פעם בשבוע ואם אמא שלי רואה איזו תוכנית הוא ישר מתחיל להגיד "איזה חבורה של מפגרים יושבים שם, שני טמבלים"
(על התוכנית)..
אם לדוגמא אני אומרת שאני לא אוהבת טכנולוגיה, ישר הוא מגיב "אין מה לעשות זה חלק מהחיים וצריך ללמוד"
אבל אני אומרת (אפילו לא לכיוונו) "מי צריך מסכי מגע וכל המולטימדיה הזו, זה יותר מבלבל"
וישר הוא מתחיל "מה מבלבל? מה הבעיה? לומדים".
הוא חושב שכל העולם רואה, מנוהל ומתפעל דרך עינייו.
כאילו אם מישהו אומר משהו אחר הוא ישר מתחיל לתחקר, לשאול ולהעביר ביקורת, מן ממש מרמור שכזה.
אין לו את הקטע הזה של פשוט לשחרר, אם אתה למשל אוהב תוכנית מסויימת שהיא לא מינימום זוכת פרסים אז מבחינתו זה לא בסדר..
וכו וכו..
זה ממש להלבין פנים אדם ברבים ועוד משפחה.
וזה מצחיק כי הוא חושב שהמשפחה זה הכי חשוב אבל תכלס מתנהג בדיוק ההיפך.
את כל התסכול והמרמור הוא מוציא עלינו.
זה מגיע למצב שכבר שנים שאחי השני פשוט מתחמק ממנו, כשהוא בסביבה..
איך להתמודד עם זה?
זה ממש להשליט טרור בבית שהוא מגיע אליו פעם בשבוע ופשוט מעביר ביקורת על כל פיפס, אי אפשר ללכת כמו שצריך בלי לשמוע ביקורת.
ואם הוא שואל אותי שאלה על החיים שלי שאין לי איך בדיוק לענות אלייה ואני אומרת "זה לא בדיוק, לא משנה" אז הוא אומר כזה "לא הבנתי.. אבל מה זאת אומרת לא בדיוק לא משנה?"
הוא ניתפס לקטנות וזה מעורר בי זעם ושם אותי ואת כל משפחתי במצבי מבוכה רבים.
ממש הוא מלבין את פנינו מאי נוחות, מבוכה, ביקורת תמידית.. ועוד..

מה לעשות..?