מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- תלות בטיפולנועה28/05/2008
הי,אני בחורה בת 23 כבר כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי לפי השיטה של הפסיכולוגיה הדינמית,הפסיכולוגית שלי היא מדהימה ונוצר ביננו קשר ממש טוב,לאחרונה אני מצאתי שיש לי רגשות עמוקים מאוד אליה מה שניקרא בפסיכולוגיה-"העברה", שלי אליה הם מסוג של אהבה של בת לאמא שלה...)דיברתי איתה על הנושא למרות שהיה לי ממש קשה ומביך לחשוף את זה,והיא אמרה לי שזה חלק ממש חשוב בטיפול התחושה המעט תלותית הזאת,אני הבנתי בעצמי את העומק שמאחורי זה אבל אני ממש מפחדת שלא אוכל להתנתק ממנה ולכן אני חושבת על הפסקת הטיפול,כמה שיותר מהר אולי ימנע ממני כאב יותר גדול בעתיד,אני במשבר ממש גדול בעניין,לא מפסיקה לחשוב על איך אני ניפרדת מהטיפול הזה הכי טוב שאפשר מבלי לפגוע בעצמי,ומצד שני מרגישה שהטיפול עדין מלא פוטנציאל כדי להמשיך איתו,אבל זה ממש קורע אותי מבפנים הרגשות שלי אליה,האם תוכלי לייעץ לי מה אפשר לעשות בנידון? האם קשר בין מטופל למטפלת צריך להסתיים כאשר נוצרים בו רגשות שמעבר לטיפול? תודה מראש...
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר העברה בטיפול
סיגל לוי28/05/2008שלום נועה
נראה שיש לך לא מעט ידע בפסיכולוגיה, כי המושג שבחרת להשתמש בו "העברה" נראה לי מתאים.
זה נפלא שהיה לך מספיק אומץ לחשוף את עצמך ולשתף את הפסיכולוגית שלך ברגשות האלה.
לא הייתי ממליצה כרגע לעזוב כי נראה שפרידה היא נכונה כשהסתיים תהליך ואילו את באמצע, ופשוט חוששת ממה שקורה
אני לא מכירה אותך כלל, אך יכולה לשער שחוץ מזה שהיא אולי אדם מקסים, ושאכפת לה ממך ושהיא עוזרת לך, יש פה גם נושאים נוספים שאולי את כעת עובדת עליהם כגון: יחסים עם אמא אוהבת וקשובה (האם היו כאלה?...), איך את מרגישה במצבים של תלות או הזדקקות למישהו? האם זה כה מפחיד להפגע שאת רוצה לקחת את הרגלים שלך ולברוח משם? נסי לחשוב האם עולות לך אפשרויות נוספות.
כדאי לעזוב טיפול כשהוא מיצה את עצמו, או כשהוא אינו עונה על הציפיות.
לא נראה לי שזה המקרה...
מקוה שעזרתי
סיגל לוי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

