סוג הטיפול הפסיכולוגיה בהתמכרות פיזית

שלום רב. אני סובל מהפרעת חרדה כרונית והיא מאוזנת היטב ע"י תרופות. גילי 36 ורגיל מגיל נערות לשתות קולה עוד טרם טופלתי בתרופות זה היה נותן לי אנרגיה כקונטרה לעייפות הגוף מהחרדות.
מינון הקולה שאני שותה כל יום הוא 1 ליטר פרוס על פני היום.
כמה פעמים ניסיתי לבצע הפסקה הדרגתית של המשקה וכל פעם מספר ימים לאחר המגע האחרון עם המשקה אני חווה תסמיני גמילה כמו התגברות בחרדות,חוסר שקט,חוסר הנאה אותם אני מנסה לחצות ולאחר מספר שבועות נשבר וחוזר לשתות קולה ואז מספר ימים לאחר מכן "חוזר לעצמי".
בפעם האחרונה החזקתי תחת סבל רב 12 שבועות ללא המשקה מתוך צפייה שהתופעות תחלופנה לאחר כחודש-חודש וחצי וכאשר ראיתי שלא חלפו נעזרתי בתמיכה פסיכולוגית.
כל זאת לא עזר ונאלצתי לחזור לשתות קולה.
לאחר כמה ימים של שתייה רצופה,חזרתי לעצמי.
האם לפי התיאור שלי יש כאן התמכרות נטו כמו לאלכוהול או סמים? או שמדובר פשוט במצב הדורש איזון פסיכיאטרי מחודש?
אגב הפסיכיאטר המטפל אומר שהוא מעדיף שאחזור לשתות ליטר ביום וארגיש טוב מאשר לנסות שוב ושוב לשחק עם מינוני התרופות או החלפתן שכן,נעשו מאמצים רבים להביא אותי למצב תפקודי טוב. בנוגע לנזקי הקולה אומר הרופא הפסיכיאטר שצריך לצמצם בדברי מזון אחרים משמינים ולעסוק בספורט.
אבקש לדעת:
א.מה דעתך על גישת הפסיכיאטר?
ב.תמיכה פסיכולוגית בגמילה- באיזו שיטה מומלץ לעבוד? CBT? דינאמי? גשטאלט? הפסיכולוגית שטיפלה בי אמרה ש-CBT איננו מתאים לי כי אני אדם מאוד מודע... אשמח לתשובתך.