ייעוץ בנוגע להתבלטות טורדנית

שלום ד"ר פלד. אני בן 37 חילוני.
בעל רקע של הפרעת חרדה ומטופל תרופתית ע"י פסיכיאטר שנים והייתי מיוצב.
תמיד היה לי רצון לחיבור לשורשים היהודים ואף ללכת חבוש בכיפה סרוגה דרך כיפה ומאידך להמשיך להנות מחיי החילוניות ולא לשנות את אורח החיים המשפחתי (כמו להפסיק לנסוע בשבת או להפסיק להדליק טלביזיה/המנעות מבילויים).
מצאתי עצמי מצליח לממש את "חלומי" לפני כשלוש שנים בחבירה לתנועה יהדות ליברלית שהיא מקובלת מאוד בארה"ב אך בארץ הרבה פחות מוכרת ואף נתפסת ע"י חלק נכבד של דתיים בארץ כעיוות של היהדות.
זכיתי ללמוד על משמעות של נושאים רבים ביהדות, תפילה, תרבות,הגות יהודית והעמקת הקשר.לצד זאת,היות ומדובר בתנועה ליברלית זר לי המראה שאישה עולה לתורה או מנחה את התפילה או שהתנועה מעודדת תמיכה במצעדי גאווה שכן אני אדם שמרן באופי הבסיסי שלי.
נוצרה בפרק זמן זה אמבילוונטיות פנימית שמביאה למחשבות מטרידות כל הזמן מחד האם לעזוב את מוסדות התנועה ואז בעצם אני "מאבד הכל" או להמשיך לחיות בין העולמות בחיכוך תמידי בין הערכים הליברלים המוגזמים של התנועה לבין השמרנות האישית שלי כחלק מתכונת אופי שלי,כאדם חרדתי ,שינויים תדירים לא עושים לי טוב וזוהי תנועה שכל הזמן שואפת להתקדם. ייעוץ עם מנהיגי התנועה לא ממש עוזר לשפר את הרגשתי ובעצם אני מרגיש מחוסר זהות, חילוני-דתי...
הפסיכיאטר המטפל לא יודע על הנושא והוא מזהה שאני סובל מטורדנות, חששותיי שאם אספר לו שזה מה שמטריד אותי הוא יגיד לי שזה לא מתאים לאדם כמוני ועליי לוותר על העניין ומצב שני אני מרגיש צורך כל הזמן בחיזוקים חיצונים כדי להישאר במסגרת זו. האם פסיכולוג יכול לעזור לדעתך בנושא? ואיזה סוג של טיפול? דינמי? CBT? אודה מאוד להכוונתך בנושא כיון שהטורדנות גורמת לפגיעה אנושה בתפקוד בעבודה ובבית ועייפות עצומה של הגוף והנפש גם יחד.
תודה רבה.