חוסר יציבות וחוסר התמודדת

אני ובעלי מתקרבים לגיל 40 ,מכירים אחד את השני 20 שנה . התחתנו לפנ 12 . יש לנו בן אחד בן 6.5 ולמרות כל מיני בעיות בריאות ניסינו לסרוגין להיכנס להריון לא בהצלחה . לפני כשנה עברתי הפלה טבעית בשבוע די התחלתי . מאז כשניסינו לא ממש הולך . חוץ מזה בעלי אובחן עם מחלה נוירולוגית כלשהי וירידה בשמיעה בלי קשר ולא ממש מטפל בעניין . אני כבר התייאשתי מלומר לו כי אני באמת מאמינה שהוא צריך לרצות לטפל בעצמו אבל תמיד יש לו עניינים יותר חשובים שקשורים לעבודה ופרנסה שעליו לפתור (ואנחנו חווים גם קשיים בתחום זה..) וכך השנים חולפות ללא טיפול .מצבי הנפשי לא טוב כל כך בעקבות זאת למרות שאני בנאדם חזק שעובד בתחום הטיפולי ויש לי פרופורציות לחיים אבל החיים תקועים ממש . אנמ מרגישה שביזבזתי המון שנים בלחכות לו שירצה כך וכך ,שיסיים תקופות לחוצות כאלה ואחרות... ועצוב לי . הבן שלנו הוא מקור אושר ענק בחיי וכל עוד הוא קטן אני רוצה שיהיו לו זכרונות נעימים מהילדות וקשר עם הוריו... וכך מגיעים לעיקר השאלה אחרי כל הרקע:הוא די קשוח עם הילד מה שעוד יותר מעציב אותי . אתמול לדוגמא הלך לישון קצת מאוחר כי סוף סוף היה לי זמן לשבת איתו על משהו שרצה שקשור ללימוד אותיות במחשב לצורך העניין..הוא -בעלי הלך לישון הרבה אחרי ובבוקר ממש כעס על הילד ואמר לו שהוא עייף עכשיו ואם מחר שוב ילך לישון מאוחר(הילד) אז לא יקח אותו לביהס ביום למחרת . הילד נעצב ואמר לי זאת וניסיתי להסביר לי שבסהכ אבא רוצה שילך לישון מוקדם אבל מה שהוא זוכר זה את האיום . עוד דוגמא זה שבעלי כל הזמו מדבר על כך שהיה רוצה לחיות בחול ושם הכל היה מסתדר כלכלית כי בעסקים שעש בעבר שם הצליח . הוא מצליח לבלבל מאוד את הילד שחושב מכל הדיבורים שאבא רוצה לעזוב לבד לחול . הסברתי לו שאבא היה רוצה שכולנו ביחד נהיה שם אבל אנחנו פה בארץ ישראל וגם אם הוא נוסע הוא יחזור ... והילד אמר"אז הוא פשוט יצתרך להתרגל לחיות כאן" ניסיתי המון פעמים לדבר עם בעלי על פילטר בדיבורים מול הילד אבל זה שוב ושוב חוזר ואני מתעייפת מהתיווך הזה בינהם..ובעיקר עצובה שלפחות לבן שיש לי לא מצליחה לתת תחושת רוגע ותמימות של ילד . אשמח לעזרה/עצה כי אין לי לצערי עם מי להתייעץ