מה עושים שירגיש בנוח

בני בן 6.5 ילד מקסים . לפני מס' חודשים אולי אינני זוכרת..בעלי התחיל לבקש ממנו שיקרא לו בשמו הפרטי כי ככה יותר נוח לו הוא טוען...קשה לי להתווכח עם זה כי גם להוריו כל החיים קרא לרוב בשמותיהם ,כנל לסבים שיותר גידלו במובן ההורי... .הבן שלי מצידו התבלבל והתחיל לקרוא פתאום גם לי בשמי . מבחינתי זה לא דבר רצוי , אני מאוד גאה באמהות שלי כמאמר הפתגם אמא יש רק אחת... וקשה לי עם זה שהוא פתאום עושה כך והכל התחיל בכלל מבעלי.. קצת מתסכל העניין . התחלתי לתקן אותו ולומר לו שיקרא לי אמא , עם זאת הוא אומר שהוא מתבלבל בגלל אבא שרוצה שיקראו לו בשם הפרטי . וככה יוצא שלפעמים קורא לי אמא /בשם/שילוב של שניהם... למרות שהעניין די מבאס אני מרגישה שיצרתי לו לחץ בעניין ומעוניינת שגם לו יהיה נעים ולא ירגיש מאולץ . אז הפסקתי לגמרי להגיב ועדיין זה נמשך ... עם בעלי אין מה לדבר הוא עומד בשלו ומבחינתו הגיוני לבקש מהילד כך . יש איזו עצה איך לנהוג כדי שלילד יהיה הכי טוב ? פשוט לתת לי לקרוא לי בשמי הפרטי וזהו ? לוותר בעניין ?