גאסלייטינג מצד עובדים סוציאליים ואישיות קורבנית

אני גר בהטסטלים כבר 20 שנה, מאובחן בסכיזופרניה ואני חושב שאין לי סכיזופרניה אלא הפרעת אישיות מסוג אישיות קורבנית, כנראה הפרעת אישיות נמנעת, ההוסטל מבינים שאני ביישן והם רוצים להוציא אותי מהקונכייה, כל מאמץ כזה גורם לי לתגובה פאסיבית-אגריסיבית ואני מתחיל לא לשתף איתם פעולה וזה גורם לי לדחיינות ומצדיקה את הסימנים השלילים של חוסר מוטיבציה של סכיזופרניה, זה גורם גם לדיכאון שעוד יותר מחמיר את המצב, בסוף אני יוצא אם מחשבות אובדניות שמעלצות אותי להתאשפז באישפוז פסיכיאטרי פעם בשנתיים, על מחשבות אלו שבסוף ההוסטל רק מצדיק שאני לא אצמעי, ולא יכול להיות בדיור מוגן, הם גם עושים לי שיחות אם המנהלת הראשית כל שנה ומבקרים אותי שמה, הפחד הגדול שלי שישליכו אותי לרחוב ואני יגור ברחוב.
האם זה גאסלייטינג? והאם זה יכול להחריף סכיזופרניה ומה אפשר לעשות בעניין זה כי אני מרגיש שלא אכפת לי מחיים בכלל וכבר לא אגשים את החלומות שלי ולא אכפת אם אני ימות.