התלבטות לגבי המשך טיפול

בת 43 נמצאת מזה כשנה אצל מטפל תדירות המפגשים - אחת לשבועיים, לעיתים מרגישה מבולבלת, ישנם מפגשים שבהם מרגישה קרבה ויותר חיבןר מצידו זה בא לידי ביטוי במחמאות קלות למשל על השיער על המראה בפנים וכו.. באחד המפגשים שיתף על קושי שמתומדד בחייו( השיתוף היה מינימלי) . ממפגש למפגש מרגישה כמיהה השתוקקות מצב רוח מרומם.
.שיתפתי אותו בהעברה חזקה שאני מרגישה במרחב והרגשתי שהוא נרתע ונסגר , למשל העלתי בפניו שלעיתים אני חולמת על דמות שמחבקת אותי רציתי שנבדוק ונבחון יחד מה הדמות מייצגת , אציין שבילדותי חוויתי פגיעה מינית והמון קשיים בבית . לא היה מענה לצרכים הרגשים שלי כילדה ואולי כל מה שאני חווה זה קשור לפצעי ילדות. כששיתפתי אותו הוא אמר "אני מאד מקווה שאני לא הדמות בחלום שלך" הרגשתי מאד פגועה ודחויה. במפגש לאחר מכן העלתי את הפגיעה ואת מה שהרגשתי ואמרתי לו שזה חומר טיפולי נהדר לעבוד עליו חשוב לי להעלות פה דברים שאני מרגישה. הוא אמר לי שלא רצה לפגוע בי והיה מבולבל. ובהחלט אני רשאית לעלות מה שמרגישה
מאותה סיטואציה יש שמירת גבולות ואפילו ריחוק. מרגישה מבולבלת וקצת מבואסת שהקשר התקרר מעט. תוהה לעצמי האם המרחב מיטיב מגן ?? האם לשקול לעזוב
תודה