עדיין בטראומה מהאשפוז הכפוי . .

למרות שעברו כבר יותר משנתיים מאז , עדיין אוכל סרטים מזה.. האחים הבריונים שחטפו אותי באמבולנס , הכליאה במחלקה הסגורה המוזנחת, האחים שלא מקשיבים ולא עוזרים, הפיג'מה המשפילה , האיומים ,הסימום בתרופות עם תופעות לוואי קשות במינונים גובהים , הרופאים שמתעלמים ממך , ההרגשה שאתה כמו עכבר מעבדה שרושמים עליו דוחות כל היום ... הזריקות שנותנים בכח ... זאת חוויה כמו אונס, אולי אפילו יותר גרוע, ועוד במוסד רפואי שמתימר "לטפל" ומתהדר בתואר "בית חולים".. ועכשיו הסטיגמה שמלווה אותי כ"חולה נפש" ,אנשים מסביבי שמתייחסים בביטול לדברים שאני אומר "כסימפטום" של "המחלה", כל פעם שאני קצת לא מרגיש טוב חושבים שזה בגלל מינון נמוך מדי של תרופות . .. כאילו כבר אין לי אישיות ולא לגיטימי שיש לי מצבי רוח .. . .. מרגיש שהזהות נמחקה , שעברתי למעמד של תת אדם , מרגיש שנעשה לי עוול חמור במערכת הפסיכיאטרית הציבורית , שהאשפוז לא היה מוצדק, הכל עבר בפקסים מאחורי גבי ובלי ידיעתי , לא התייחסו לטענות שלי ברצינות , לא דיברו איתי ולא הסבירו לי כלום על הסיבה לאשפוז ועל הטיפול שאני מקבל וההשלכות שלו אני מאד כועס ורוצה שמי שאחראי על מה שעשו לי יתן את הדין ושתהיה מחאה ציבורית נגד המוסד הזה (נס ציונה) ומה שעושים בו לאנשים . ראיתי שם דברים מזעזעים . ראיתי מישהו שקשרו אותו ל4 שעות למיטה רק בגלל שהוא שפך קפה על הרצפה. ושמעתי שלא משחררים אנשים ללכת לשירותיםא ם הם קשורים. וראיתי מישהו שהתעלף והאחים לא טיפלו בו ואמרו שהוא עושה הצגות . אני לא עורך דין או שוטר אבל חושב שאלה פשעים נגד זכויות האדם גם אם הוא מוגדר כחולה, ומישהו צריך להתערב שם בקשר ליחס ולטיפולים ולהפסיק את זה. עד היום יש לי פלאשבקים מהאשפוז הזה וסיוטים בלילה . אני כבר לא אהיה אותו אדם אחרי "הטיפול הרפואי" הזה בבית חולים של נס ציונה.