עצה?

שלום, איך מתחילים?? אני רווקה, מתקרבת לגיל 38. חיי לא היו ואינם פשוטים. לא אלאה בסיפורי עבר. נכון להיום הבעיה היא זו: הכרתי בחור צעיר ממני בכ- 3 שנים. בחור מקסים, לב זהב , ישר , אמין וכהנה וכהנה. לא מוצאים כאלה היום. אנחנו ביחד 5 חודשים. הבחור מסיים כרגע תואר ועובד , בינתיים, בעבודה שאינו אוהב.יש בעיות כלכליות . משפחתו בעייתית . הוריו ביקורתיים בצורה קיצונית. אביו מבוגר וחולה סרטן, אמו דכאונית. גדל בבית שהקללות והגידופים הם דבר שגרתי. יצא מהבית בגיל 32. (הוריו פסלו אותי אחרי שתי פגישות קצרות מאד כי אינני מתאימה ל"תבנית" שהם רוצים - תארים, מעמד כלכלי , מקום מגורים וכד') מאחר ואני כבר "בגיל שאפשר להתחיל", וחיי לא היו צפיחית בדבש עד עתה. מה אוכל לעשות? הבחור לא יודע מה יהיה אתו הלאה מכל הבחינות ובוודאי לא יכול להבטיח לי עתיד, ילדים ומסתבר שלהוריו השפעה גדולה , על אף שהוא מודע לכך שהם שופטים כל אחד ואחת בצורה קטלנית ולא צודקת. כרגע הקשר די רופף. אני "נפלתי" לקרשים כי אני מאד אוהבת אבל ריאלית לגבי ההמשך. הוא "מאבד את המכנסיים" מהר וכמעט מכל דבר . יש בי כזו מועקה בלב . הדמעות עולות ועולות. הכל מצביע על "לא" אבל הלב משתגע בינתים. לפי ראות עיני, הגבר הזה לא יתמודד עם מה שהחיים מציבים. האם אני צודקת? תודה לכם . אני.