שינויים בבטחון

קודם כל הביישנות שלך נובעת ברוב המיקרים אם לא בכולם מהביטחון שלך.
כאשר אין לך ביטחון את מתחילה לחשוש מאחרים. מרגישים ברוב המיקרים כאילו אחרים תמיד יותר טובים. וליפעמים זה פשוט עיניין של ביישנו. כשהייתי קטנה, אז גם היתביישתי המון, המון. היתביישתי להיכנס לחנויות, להגיד שלום אפילו. ונכון שלא היה לי ביטחון עצמי. אבל תחושת הבייישנות היהתה לא מובנת. לקח לי די הרבה זמן בישביל להבין שאין לי כל כך מימה להיתבייש והלבין שאני לא יותר רעה מאחרים. וכך גם הביטחון גבה.
תראי! יש כאלה שפשוט נולדים עם ביטחון. כלומר תמיד היה להם ותמיד יהיה להם. לא משנה מה יקרה. אבל לך כניראה זה לא ככה. וזה בסדר. להמון אנשים זה ככה.
הביטחון שלך נובע רבות מממה שאחרים חושבים עליך. אם נגיד מחמיאים לך, ואומרים לך דברים טובים, אז את מתחילה להעריך את עצמך מחדש. ואז את אומרת לעצך, "וואלה למה לא", כאילו אין לי ממה להיתבייש, והביטחון שלך מתחיל לעלות. זה גם תלוי לסביבה שבה את נימצאת, חבורה. המון דברים. יש אנשים שדברים מסויימים מביכים אותם. אבל כאשר מישהו "זורק" לך מילה רעה, אז יש אנשים שמקבלים את זה חזק, וניפגעים, ופשוט הביטחון שלהם יורד.(למרות שזה לא טוב לעילב מכל דבר שאנשים אומרים.)
אני אומרת, תנסי ליראות איך את מרגישה בקשר לעצמך. בקשר למה ואיך שהסובבם אותך מתיחסים עליך. אולי זה קשור.
ואם לא, תנסי להסביר לי מה בדיוק את מרגישה כשאת במבוכה?

לעבוד על ביטחון עצמי ניתן לדעתי באופן אישי ופרטני. את חייבת להציב לעצמך אתגרים. יש מה שנקרא contra fobic behavior ומה שזה אומר למשל שמי שיש לו פחד קהל הופך להיות מרצה ואנשים שמפחדים מדם הולכים להיות מנתחים. נסי התנהגות מעין זו, תבחרי פעילויות שיגרמו לך לנהוג בניגוד לטבע הביישני שלך ואני בטוח שעם הזמן תקבלי את הביטחון העצמי ותופעות הלוואי שלו יעלמו...