האם זקוקה לטיפול תרופתי?

שלום, אני זקוקה ליעוץ.. אני בת 43, שינויים הורמונליים שהתחילו במלוא עוצמתם, וחודש וחצי ללא סיגריות (גמילה לאחר קריאת ספר, 25 שנים של עישון קופסא אחת ליום). מגיל צעיר זוכרת מצבי רוח, במיוחד כשדברים לא נעשו עפ"י דרכי. אני נמצאת במערכת זוגית בת שש שנים עם בן זוג, מצד אחד ההיפוך הגמור שלי, ומצד שני - ממש מראה שלי. קשים לי הדעות, הביקורות, לעיתים גם שטיפות המוח שלו. עלי לציין כי לזכותו יאמר, שהמון מהדברים שהפריעו לי - הוא ניסה ו/או מנסה לשפר ו/או להעלים.אנו כבר מעל חצי שנה בטיפול זוגי, וגם שם הוא טוען כי כל הבעיה היא אני. אחד מהדברים שהוא טוען כלפי הוא שאני דיכאונית, חולה וכו'. אז אני מתכנסת בעצמי ולא מתקשרת איתו (עם כולם כן ואיתו לא). לאחרונה אני מרגישה שהפכתי לאובססיבית במחשבות, האם להשאר במערכת או לא, אך המחשבות השתלטו לי על המוח, מהבוקר ועד הלילה, ואין לי אפשרות להפסיק אותם. עלי לציין כי המחשבות באות ללא קשר למציאות של אותו יום, שהוא היה בסדר ויצא מגדרו ע"מ שאחייך ויהיה לי כיף. כל מילה שלו מקפיצה אותי, כל דיעה שלו - אני הופכת להיות אנטי במיידית, אין שום קרבה, שום מגע, (מבחינתי, ומבחינתו נמאס לו לגעת וליזום כל הזמן אז הוא הפסיק). היכן עלי להתחיל? האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור? אולי כבר פסיכיאטרי? האם לקטע ההורמונאלי יש השפעה ואולי הכתובת היא הגניקולוג?? אנא הפנו אותי לפני שיהיה מאוחר ואת הזוגיות הזאת אני אחריבמו ידי.. תודה.