צריכה עצה

אני בת 30, ואני ובן זוגי זה שלוש שנים החלטנו להיפרד לפני שלושה חודשים.
פרידה כואבת קשה ומסובכת, פרידה לא ברורה.
לא כי לא הסתדרנו, אלא כי הוא נמצא במקום מבולבל, ולא יכל לתת לי כרגע את מה שהייתי תריכה לקבל - ביטחון.
אבל אני לא יכולה בלעדיו.
אני בוכה כבר שלושה חודשים, קמה בבוקר עם כאב בכל הגוף, לא יודעת איך להמשיך הלאה.
לא מצליחה לתפקד, לא מצליחה להיות עם חברים, לא מצליחה לחייך. רק כאב כאב כאב, שורף, חותך, כאילו כל הגוף שלי עשוי רק מכאב.
ובתוכי אני מרגישה שזה זה. שאין אף אחד אחר שיצליח למלא את החלל. שזה הוא.
ואני מוכנה לעשות הכל בשביל שזה יצליח, בשביל שנחזור.
וגם הוא עובר תקופה קשה מאוד. מאוד מאוד. והוא אומר שהוא לא יכול לעבור אותה איתי, שהוא צריך לעבור אותה לבד.
ואני מרגישה שאני רק הורסת כל פעם, בכל טלפון, בכל דמעה, אבל אני לא מצליחה לעצור את עצמי.
ואני כואבת את בכאב שלו יחד עם שלי. כל פעם שאני שומעת אותו עצוב, עם חתיכה בלב שלי נשברת.
ואך תגידו לי שיבוא אחר, ואל תגידו לי שהזמן יעשה את שלו או כל מיני כאלה.
אני מרגישה אבודה כל כך.
ובתוכי אני יודעת שזה זה. שהוא האהבה שלי. אף פעם לא הרגשתי ככה. מעולם.