חרדה

אני מאד מבין אותך, גם לי היה קשה מאד באוניברסיטה במיוחד בהתחלה וגם בהמשך הייתי סטודנט די מחורבן ... וגם לי יש והיה מחסור באהבה בלי סיבה נראית לעין.. (ובמקרה אני גם עוסק כעת בתחום התכשיטים והצורפות אז גם בזה אני מזדהה..) :-) חשוב לזכור שהלימודים זה לא הכל בחיים ולקחת את זה בפרופורציה. בסך הכל זאת אמורה להיות תקופה כיפית וחשוב להנות מהחברים החדשים ומהחופש היחסי והדשא בקמפוס.. אם לא נהנים מהצד הזה זה באמת חבל . את צריכה להסתכל על החצי המלאה של הכוס - מדעי הרוח זה אמנם לא סקסי בעולם התחרותי שלנו , אבל בתכל'ס זה הרבה יותר מעניין ומעשיר מתחומים משמימים כמו משפטים כלכלה והנדסה, שהבוגרים שלהם הרבה פעמים סובלים מאוצר מילים מוגבל ולא פתחו ספר מימיהם. לדעתי אין לך מה להצטער שהנסיבות או השאיפות שלך הביאו אותך למקום הזה אלא לשמוח על כך. הצרה בפסיכומטרי ובאוניברסיטה בכלל היא שהדבר האחרון שהם בוחנים זה את האינטיליגנציה. מוסד הפסיכומטרי מזמן פשט את הרגל ומיותר להרחיב עליו, כי הוא מבחן דבילי שמשקף פונקציה של תרגול ושל הכרטיסיות שקיבלת מקורס ההכנה היוקרתי והיקר, והאוניברסיטה בוחנת את היכולת שלך לנבור בספריה אחרי ספרים משמימים ומרופטים,לצלם אלפי עמודים ובעיקר למצוא את הידיים והרגליים בתוך ים הניירת שמציף לך את החדר, ולבסוף לענות על שאלות אמריקאיות עילגות או להתפלסף על דפי פוליו שלמים, ועוד לא אמרנו מילה על עבודות סמינריוניות בקיצור, הכוונה שלי לא היתה לבאס אותך אלא לומר שאין לך מה להרגיש טיפשה, מתוך מה שכתבת את נשמעת יותר אינטיליגנטית מהרבה אנשים שאני מכיר עם 700 וצפונה בפסיכומטרי. האוניברסיטה והציונים שמקבלים בה לא מעידים כלום על האדם אלא רק על טכניקות החרישה והשינון שלו. וגם זה לא תמיד . לגבי חבר ואהבה - אני לא יודע מה להגיד לך כי אני לא מכיר אותך אישית.. אבל כנראה שזה נובע גם מזה שאת קצת עצורה וסגורה (אני לא יודע, רק מנחש ...) הבעיה הגדולה שלך כמו שנשמע לי היא שאין לך עם מי לדבר ואין מי שיעודד ויתן תקווה. את צריכה לשאול את עצמך למה את לא יכולה לשתף הורים או חברה טובה? עוד דבר שאפשר לעשות זה ללכת למרכז יעוץ לסטודנט של האוניברסיטה ולקבל טיפול פסיכולוגי (במחיר מופחת) שם יודעים לעזור לאנשים שנמצאים במצוקות על רקע לימודי על הפרח הייתי מציע לך לשקול אולי לותר כשזה עוד בחיתולים. הילד צריך שיתמכו בו ואת לא נשמעת במצב לזה... אולי שנה הבאה תנסי שוב :)

שלום תהילה
את מעלה נושאים רבים
ברור שאת במצוקה חזקה
קודם כל, אוניברסיטה אולי נחושבת אצל אנשים רבים לתקופה טובה
אבל זו מסגרת שונה מן המסגרות הקודמות
חופשייה יותר מבחינת השעות (הרבה אחריות על הסטודנט)
לא תמיד יש קשר אישי עם המרצים
לא תמיד ברור הכל
לא תמיד ברור היכן לקבל עזרה
להרבה סטודנטים קשה להתרגל בהתחלה

מס' עצות
קודם כל תני לעצמך זמן להתרגל
אל תתאכזבי מעצמך כל כך מהר
דבר נוסף, הרבה סטונדטים נעזרים בסטודנטים אחרים
מוצאים חברים ללימודים
מסבירים זה לזה
מצלמים חומר זה לזה
מתרגמים זה לזה
נסי לראות אם יש מי שרוצה ללמוד יחד

ברמה אישית, את עוברת סערה, את מוצפת
כן הייתי ממליצה על טיפול
שלא תצטרכי להסתיר
שתוכלי להוריד מעליך
יש לך גם אבל לעבד
אפשר לפנות לעזרה גם לשירותי היעוץ לסטודנט
או לכל מקור אחר

ועוד דבר
את תמיד מתארת קושי בלימודים
אולי כדאי ליוועץ ולברר האם כדאי לך לעבור אבחון
אולי יש לך איזו לקות למידה שמקשה עליך
אולי מגיעות לך הקלות מסוימות כמו תוספת זמן או בחינה בעל-פה
אם כן, אין מה להתבייש, זו זכותך ומכבדים זאת באוניברסיטה
טיפול יעזור לך להתארגן על הכל

המון המון כוח ותקוה שהכל אט אט יסתדר
סיגל לוי