מתחים ובלבול

שלום, אני מצויה כרגע בתקופה של הסתגלות לשינויים רבים וחיים עצמאיים עם החבר. הקשר איתו אמנם לא קצר, אך הרבה פעמים חשתי חוסר יציבות מצידי ביחס לקשר, ובכל זאת נתתי לו להוביל(אם הוא מאושר, אז הכל בסדר..) - אפילו הוא/אנחנו התחלנו גם לדבר על תוכניות עתידיות מסוימות, בעלות השלכות, אשר מושכות אותי מחד, אך גם מלחיצות אותי מאד, ואני במעין מתח כבר לפחות שנה בנושא זה, אבל בעיקר סומכת עליו מכיוון שאני רוצה להיות איתו... בחודשים האחרונים אני מעיקה עליו מאד (אפילו מבלי לשים לב) מסיבות של חוסר אמון לגבי בחורות מהעבודה שלו, שעשויות למצוא חן בעיניו, והחשש אצלי גובר לפעמים בבת אחת ואני אומרת לו דברים קשים כאילו כבר בגד בי (השבוע כבר הרגשתי כאילו איבדתי את השפיות שלי לכמה דקות..). הבעיה הנוספת היא שמישהו שהכרתי במסגרת כלשהי מצא חן בעיניי, ואני יודעת שאין סיכוי ואני לא אעשה שום צעד, אבל אני מרגישה נורא, והראש שלי כאילו מנסה בכוח להתעסק במישהו האחר ואני ממש נלחמת בעצמי... המתח הזה משפיע עליי ואני עייפה כל היום, לא מרוכזת בכלל... ייתכן וזה יישמע נורא, אך זו כבר הפעם השניה שזה קורה לי בקשר הזה, וגם אז לא היה סיכוי לשום דבר ולא קרה שום דבר, אך פיתחתי עניין ואולי רגש, ובעיקר רציתי לראות את ההשפעה שלי על מישהו אחר... דבר כזה קרה לי גם בקשר נוסף שהיה לי בעבר, ואני לא מצליחה להשתחרר מתחושת האשמה הזו, ויודעת שכרגע אני לא מסוגלת לספוג פרידה, ודי בטוחה שזה יהיה הפסד גדול מאד בשבילי לאבד אותו, ועם זאת אני מרגישה קפואה מבחינת רגשות כרגע כלפיו... אם יש דרך כלשהי לעזור כאן ולסדר את המחשבות, אני אודה לכם מאד.. אפילו חשבתי להיפגש עם פסיכולוג חד-פעמית כדי לשחרר הכל, אך כנראה שהבעיה מהותית יותר ונוגעת כנראה לביטחון העצמי שלי..