בעיות עם החם

שלום רב, חמי אדם בן 73 נראה מצויין לגילו מתפקד בכל המישורים, אמיד וחי לבד. לחמי בית פרטי שחלק מחדריו מושכרים לאנשים זרים והוא פנסיונר כבר כ7 שנים לערך. גרוש פעמיים ואבא לשני בנים משתי אמהות שונות. אחד הבנים (הצעיר מבין השניים ניתק קשר לאחרונה(כשנה) לחלוטין) והשני הבוגר יותר (בעלי) נמצא עימו בקשר יומיומי כמעט(אנו גם גרים קרוב מפאת בדידותו). לצערי חמי אדם מאד מתוסכל ולא שמח בחלקו, מנסה להכיר בת זוג אך מאד בררן, כל הזמן רוצה לתבוע מוסדות כאלה ואחרים מפאת השיעמום, נמצא בבית רב הזמן, הוא נוהג ויש לו רכב ויש לו חבר'ה שהוא יוצא איתם כמעט כל שבוע לבילוי ולנופשים ולחו"ל. נרשם לחוג ספורט. יש לו מנקה קבועה ואוכל מוכן שקונה, יודע לבלות היטב כהוא רוצה. אך כשהוא בבית ואין לו עיסוק והוא משועמם הוא פשוט משגע אותנו וחוזר על כל בעיות העבר שלו כמו תקליט שבור(מזה מס' שנים שאני מכירה אותו הוא ככה) רוצה לבוא אלינו כל ערב ולא מתחשב אם יש לנו עיסוקים אחרים, נלחץ מהר אם אנחנו לא עונים לטלפונים בבית או בניידים ואף צועק.מבקש כל יום לצור איתו קשר(גם אם אין על מה לדבר) ולדווח לו איפה אנחנו ומה אנחנו עושים והאם אנחנו יוצאים או לא(ממש כמו בכלא). אם אנחנו לא עונים לטלפון, הוא עובר ליד חניית הבית לראות אם הרכבים שלנו שם. יש לו מן אובססיה כזו לדעת שאנחנו לא נעלמים. וזה מפריע לנו מאד למהלך השוטף של החיים. הוא כמעט כל ערב אצלנו, כל הזמן מבקש מאיתנו דברים, וכשאנו במצוקה כלשהי, הוא רק שואל איך אנו מסתדרים אך לא טורח לנסות לעזור אלא רק שומע ומעביר למשפחתו את מה קורה אצלנו בבית. כל שיחה איתו מדובר רק עליו ועל "הבעיות" שלו ועל זה שהוא רוצה לתבוע את כל העולם ועל עו"ד כזה וכזה וחוזר חלילה,שיחות תפלות וחסרות משמעות. החברים שהוא יוצא עימםמנצלים אותו ומתייחסים אליו כמו לסמרטוט ועוקצים אותו ובכל זאת הוא יוצא עימם ומבלה עימם למרות היחס המשפיל שלהם אליו. ימי הולדת שלו הוא חוגג עם החברים שלו, אך עם בני המשפחה לא. הוא ישקיע וישלם הרבה על החברים ואילו את המשפחה הוא אפילו לא יזמין אליו. הוא אוהב את עצמו, החבר'ה, נשים ובילויים וכשהוא משועמם הוא ממש מציק לנו. ידוע לי כי הוא מטופל אצל פסיכיאטר אבל שנים שאנו לא רואים שינוי בהתנהגות האגואיסטית והאובססיבית שלו. לאור האמור לעיל מה לדעתך אמור בעלי המיואש לעשות בעניין, הוא מאד מתוסכל.