מלאה בבעיות

אני בסך הכל בחורה בת 21 ומרגישה כבר ממש עייפה מהחיים כל כך הרבה בעיות וצרות ,כל כך הרבה דברים להתעסק איתם ואין לי כוחות לכך הורי ממש לא יציבים מבחינה כלכלית ,הם גרושים מאז שהייתי בת שנתיים גדלתי כל חיי בפנימיות ,ללא תמיכה מההורים ומהמשפחה החורחבת להיפך תמיד ראו בי כמקור לניצול ,הייתי חייה עם הסבתא ואני זו שהייתה כל הזמן מנקה ומסדרת אחרי כולם פשוט הרגשתי שמנצלים אותי בלי סוף ,אני בתור ילדה קטנה שאמא שלה זרוקה בבית חולים לחולי נפש צריכה להרגיש שיפחה של המשפחה המורחבת שלי תמיד הייתי יפה אך הייתי מלאה ,עשיתי דיאטה ואז הגעתי לאנורקסיה וכיום בולימיה מזה כ- 4 שנים ,בולימיה במצב מאוד מתון ,פעם בשבוע שבועיים ללא משלשלים כיום אני יפה ורזה ,מדגמנת מדי פעם אך עדין סובלת מהמחלה הארורה הזו יש לי חבר שנה וכמה חודשים אני גרה אצלו חצי שנה ,השתחררתי לפני חצי שנה וישר עברתי לגור איתו ,אם לא הוא הייתי צריכה לשכור דירה ולהוציא את כל המשכורת שלי כדי להתקים כתוצאה מהילדות שלי פיתחתי מנגנון השרדות של פחד שאולי לא יהיה ,שלא יהיה לי כסף לאוכל ,לשכר דירה אם אצטרך ,פחד ממינוס בבנק ,אני מפחד להתפנק ולקנות לי כל מיני דברים מחשש שאצטרך את הכסף הזה ולא יהיה לי בשל כך אני גם גונבת אוכל ממקום העבודה שלי כיום אני בטיפול פסיכולוגי דרך מראה להפרעות אכילה ומנהלת יומן אישי מזה כ-4 וחצי שנים כך עזרתי לעצמי למזער את מחלת הבולימיה אני כל כך לא רגילה שנותנים לי ומפנקים אותי תמיד אני רגילה שמנצלים אותי ופוגעים בי קשה לי לפעמים אני נכנסת לכל מיני מצבי דיכאון לא ברורים ולא מובנים אין לי סיבה כרגע להיות בדיכאון אני יפה ורזה מרוויחה יפה מאוד לגיל שלי ,יש לי חבר שאוהב אותי מאוד ומשקיע בי שיהיה לי הכי נוח וטוב אצלו ולא מבקש ממני שקל על כלום ,אנחנו גרים עם המשפחה שלו ,עם נאחים שלו ויש לו הרבה וכולם אוהבים אותי אצלם גם הדודים וסבתא שלו ,ומכבדים אותי על מי שאני ושהתחלתי ללמוד לתואר ראשון והכל אני עושה למרות כל הילדות שלי שלא קיבלתי תמיכה מאף אחד והכל עשיתי מהכסף שהרווחתי ללא עזרה מאף אחד אז למה אני לפעמים מדוכאת ומרגישה צורך לבכות ,מרגישה שהחיים לו שווים למרות כל מה שיש לי ולמרות שאוהבים אותי ומכבדים אותי למה אני מפחדת שיפסיקו לאהוב אותי ,שיאמרו לעצמם חשבנו שהיא טובה אבל לא שחבר שלי לא ירצה בי יותר אני מפחדת שיחשבו שאני קמצנית או נצלנית שלא יאהבו אותי או לא ימצאו בי עניין שהרגיש בודדה ולא תהיה לי חברה שלא יהיה לי חבר שלא יהיה לי כסף לחיות והכנס חמינוסים מטורפים שהדרדר שוב למחלת הבולימיה כמו פעם ואהרוס לעצמי את החיים אני מפחדת שאני אדם לא טוב אלא אדם רע שיום אחד אלוהים יעניש אותו אני מפחדת שאני מנצלת את חבר שלי והמשפחה שלו על כך שאני גרה ולא מוציאה כלום מכיסי עם כל כך הרבה דברים אני מתעסקת כמה מחשבות ,כמה אנשים אני צריכה לרצות את העבודה את המשפחה שלי את אחותי