התרחקות

שלום לכם, אני בחור בן 19, התייתמתי בגיל שנה מאבי. כל החיים תמיד ניסיתי להיות שונה מכולם ולמרוד...זה קרה בבית,ו בבית ספר תמיד ניסיתי להיות שונה מכל החברה, תמיד רציתי יחס יותר מכולם ותשומת לב יותר מכולם והיתי מורד בכל המסגרות שהיתי בהם,, שהיתי עושה את זה היתי מרגיש שכן יש לי תשומת לב ממישהו. ועם כל זה תמיד ניסיתי לא להיות חלק מהחברה ותמיד ניסיתי להיות לבד ושלא יהיו לי חברים, להיות סגור בתוך עצמי, האמת כל החברים תמיד ניסו להיות איתי בקשר ולנסות לעזור לי איפה שאני צריך אבל אני התרחקתי כאילו רציתי להיות בודד. שהסתימו הלימודים כמובן לא שמרתי עם אף אחד על קשר.. אני ממש לא מרחם על עצמי...דווקא אני יודע שיש בי כוחות לשנות ולהיות בן אדם אחר. כרגע אני מרגיש בודד אין לי חברים ואני יודע שאני יצרתי את זה לעצמי ולא נוח לי עם זה בגל זה אני כותב פה כי אולי למישהו יש עצה איך לעשות את הצעד הראשון בשינוי הזה כי אני לא יכול להישאר במצב הזה של בדידות מוחלטת, אני יודע שזה חשוב להכיר חברים במהלך החיים. מצד שני בתקופה האחרונה עברתי הרבה שיונוים לטובה בחיים התחלתי להעריך את עצמי לאהוב את עצמי להיות שמח ומאושר על כל דבר שיש לי ולקחת כל דבר רע או טוב בפרופורצה לכן אני יודע שיש בי כוחות עצומים ואני יכול לפרוח ולהיות יותר מאושר מעכשיו....... אשמח לעצות תודה