היי :)

היי אני זה עם החברה עם הדיפרסיה, כתבתי פה לפני איזה יומיים שלוש. רציתי לגיד תודה לדניאלה וסיגל, נורא עזרתם לי, נפגשתי עם חברה שלי בסוף ודיברתי איתה על התקופה שהייתה לי, ועל זה שויתרתי לה במקרים ולא ישר שפטתי, והיא העריכה את זה מאוד מאוד מאוד. אני ממש שמח שהכול הסתדר, ירדה לי אבן מהלב. עכשיו שאלה. היא הפסיקה לקחת את הכדור של הלילה כי הייתה לה תופעת לואי נורא נורא מוזרה. ועכשיו יצא שהיא נכנסה למן דיכאון מכלום. אני שואל למה היא מדוכאת, והיא אומרת לי שזה מכלום. מהחיים, שהחיים גדולים עליה. וכשאני אומר לה שזה רק ספציפית לרגע הזה אז היא אמרה שגם מחר יהיה אותו דבר. וזה דיי נפל על הסופשבוע. תיכננו שישי שבת ביחד כזה בתור פיצויי על התקופה שלא התראינו כמו שצריך וגם להרבה זמן. והיא החליטה שהסופשבוע לא בטוח. אז אמרתי לה שהיא עכשיו לא בכיוון חשיבה אופטימי כל כך ושמחר יהיה יותר טוב ושאירגנתי ממש יום שהיא תהנה ותישכח מכל הרע שמסביב. אבל אני מניח שאת יודעת איך היא הגיבה לדבר כזה... "מחר אותו דבר בלה בלה" מבאס. אבל לא נורא. אני ל א מתכוון ללחוץ או משהו כזה. סיפרתי את זה לחבר שלי שבמקרה גם לו הייתה חברה באותו מצב והוא אמר לי שלשלי יש בעיה רצינית של צומי. ושהיא עכשיו מחפשת צומי. רציתי לדעת עד כמה זה נכון. סתם מסקרנות. אחרי הכול היא רוצה צומי היא תקבל ממני אין לי בעיה. תודה.