פסיכית

היי, אז האמת היא שאני מרגישה פסיכית! למרות ש"חיצונית" אני שפויה אני חושבת שהכל נובע מן העבר -מהילדות .. היו לנו המון בעיות בבית ושני ההורים שלי לחלוטין גידלו אותי לא נכון!! לא היה לנו כסף , הם כל היום צעקו אחד על השני, אמא שלי הייתה פותחת את החלון ומתחילה להיתחנן שיצילו אותה ולצרוח על כל השכונה ואני הייתי בוכה כל היום. לא הבאתי חברים הביתה בכלל. קשה לצאת "נורמלי" מבית כזה. עכשיו אני כבר בת 21 ולמרות שאני עומדת בפני עצמי ולא קשורה להורים -העבר רודף אותי... אני מרגישה פסיכית! יש לי המון בעיות לא מוסברות. הבעיה הכי גדולה שלי היא הבדידות. אין לי שום חשק מיני ואף פעם לא היה לי. קשה לי מאוד לפתח קשר זוגי כי אני לא רוצה לתת לאף אחד להיכנס לחיים שלי. אני מרגישה מאוד לא נוח לאכול ליד אנשים-אין לי מושג מאיפה זה נובע! ואני מתחברת למעט מאוד אנשים . יש לי מצבי רוח מאוד קיצוניים-רגע אחד אני מאושרת שעה אחרי זה אין לי שום משמעות להמשיך לחיות. אני מרגישה שכל הריקבון הזה מהעבר לא מניח לי, שיש בתוכי יותר מידי צלקות, שאני לא מצליחה להתחבר לאנשים "נורמלים" בלי בעיות. אני פשוט נסרטתי מכל כיוון!!!! החיים קשים לי מידי.