תופעות לוואי סרוקסט

שמי רות וכבר כשנה בעלי לוקח סרוקסט במינון של 20 מ"ג ביום, קיבל את המרשם כתופעה מחרדות מרופאת המשפחה, ללא שנעשו בדיקות דם. ישנם תופעות לוואי כרעידות, חוסר שקט וחוסר חשק מיני. הוא פנה לפסיכיאטר רק אחרי כחצי שנה נאמר לו שהכדורים כנראה לא מתאימים אך אם הוא שוקל הפסקה, שימשיך עוד חודשיים וירד מהם. בשבוע האחרון החל להוריד במינון לקראת הפסקה. כחצי שנה בעלי תחת טיפול פסיכולוגי. בתקופה זו חלה התרחקות שלו מהבית והילדים, לאחרונה הגדיר את עצמו כחי בריקנות איומה, הוא איתי ועם הילדים רק כי הוא צריך, הוא יודע שאהב, אין לו טענות מהותיות ויותר הוא לא יודע מה עובר עליו. הוא חושב שהפיתרון לצאת מהבית. הוא ניסה למלא חייו בקשר לבחורה בעבודה (אני קטעתי את ההתפתחות), בעבודה מוטרפת, בקניות ללא גבולות, יציאות לבד. לפני מס חודשים הוא יצא מבהבית למס ימים, כולנו בבית נשברנו, יש לי ילדים בגיל ההתבגרות. שיחות חוזרות ונשנות לשתף אותי ברגשותיו נענות בשתיקה שכמוה סירוב, במשך חיינו 20 שנה יחד עשינו הכל באהבה,בשיתוף באמון מלא והדדיות, נראה כי כאילו החרדות והתרופה הרחיקה אותי ממנו שנות אור ונותרתי מישהי שאהב, מאז לקיחת התרופה אין בנינו כל אינטימיות או קשר מיני, למעט נשיקה על המצח. אני מנסה להיות רעיה מסורה ואוהבת, מחבקת ותומכת בשעת משבר אך כמה זמן הגיוני לתמוך ב"חולה" ובעצם לחלות בעצמך? כמה אני צריכה לספוג ולבטל עצמי כדי לנסות ל"הציל את בעלי? האם יציאה מהבית תמלא ריקנות? האם אני צריכה לאפשר למישהו שלא נראה לי יציב נפשית להוליך את כולנו- המשפחה לפירוק בזמן השפעה תחת כדורים? האם ייתכן שינוי התנהגותי תחת השפעת סרוקסט? האם אני יכולה לחייב אותו ללכת איתו לפסיכיאטר כדי לשמוע יחד את דעתו בנושא, איך אפשר להגיע למשהו כה אטום בתקופה זו של חייו? חוסר הרגש שלו מתבטא גם כאטימות גם לאנשים שהיו קרובים לו קודם. ממש "איש של פלסטיק" כפי שהוגדר בכתבה בידיעות "סרוקסט אהובתי" . אודה לתגובתכם.