גיל 30, ומרגיש בודד

אני לא יודע איך להסביר את התחושת שלי.
יש לי עבודה טובה , אני עצמאי ומממן את עצמי לחלוטין, נראה טוב סה"כ,
אך ממש מופנם.
לא מזמן יצאתי עם חבר לפאב ודברנו עם 2 בנות.
אחת שאלה אותי מדוע אני כל כך ביישן, וזו בדיוק הבעיה ,אני לא מצליח לפתח שיחת סמול טוק, או דיבור לעומק עם האדם שאני נמצא איתו.
אני יודע, שאם אדאג יותר לספורט בצורה סדירה ומזון מזין, ארגיש טוב יותר,
אך כל ההתנסויות הללו בפאבים גורמים לי חוסר חשק להתחיל עם בנות המין השני, וסוג של ריקנות ובדידות ממלאת אותי.
אני רגיש יותר מדי כנראה, וקשה לי להשתחרר ולצחוק ,
אני יותר מדי מחושב,
אני כותב שורות אלו וכבר קל לי יותר לשאת את מצבי.
אני מאמין שאם אני אהיה יותר בקשר פיזי עם אנשים יוקל לי.
יש משהו מנחם וממלא בנגיעה.
אני לפעמים חושב שאם כל יום אחבק 5 אנשים אהיה מאושר.
חסר לי המגע הפיזי, לכן הלכתי ועשיתי קורס מסאז' בן 6 חודשים שיעזור לי להפתח .
עדיין קשה לי,
אני חושב שארשם ליוגה, או משהו, ואתמיד יותר בספורט,
וכך ארגיש טוב יותר עם עצמי ואוכל יותר להפתח לאנשים ולגלות אמפטיה כלפיהם, ולהכיר .
שמחתי לשפוך את לבטיי בפורום זה.
תודה רבה על האוזן הוירטואלית,
אני חושב שאתמיד וארשום את לבטיי בפורום כלשהו..
חבר'ה תודה.
חג שמח