חי מבחוץ מת מבפנים-על חרדה חברתית

התיאור הכי נכון לגביי פשוט.

בקצרה(לא רוצה להכביד ולקדוח):

מגיל 0 אני סובל מחרדה חברתית. רק לפני כחודש גיליתי את זה.
זאת אומרת תמיד היתה לי חרדה חברתית , אבל מלפני חודש בערך גיליתי שיש לי בעיה נפשית ויש לה שם: 'חרדה חברתית'.

את האמת אין לי אנשים בחיים שרוצים את טובתי או אנשים שאני מעניין אותם.
ההורים שלי אטומים ורוצים את רצונם האישי בלבד -שזה איך הילד נראה בעיניי החברים שלהם... שימשיך בדרך שלהם.. וכל החרטות האלה אתם בטוח מכירים....

פרשתי מהלימודים בכיתה י'...... זאת אומרת שבעצם הרסתי לעצמי את החיים וויתרתי על עתיד טוב.... והיו לי את הכלים לעתיד טוב..... אין לי ולעולם לא היו לי חברים או ידידות או משהו בסגנון... יש לי רק את עצמי
וכל זה קרה בעצם מהחרדה החברתית שיש לי. אני לא יכול לתאר ובאמת שאני לא יכול לתאר את העוצמה של החרדה החברתית שיש לי. זה משהו מטורף ולא מציאותי.
פיתחתי עם השנים גם כל מיני חרדות בעקבות זה. חרדה טורדנית כפייתית בצורה חזקה מאוד ובנוסף יש לי 'תיקים' בעיניים מגיל קטן ועוד בעיה קטנה שאין לי מושג אם יש לה הגדרה... אני כל הזמן חייב להשמיע קולות כאילו ללא שליטה.....

אני נראה נורמלי לא איזה נכה או איזה משהו מוזר ועדיין תמיד צחקו עליי ובחרו לא להתחבר איתי... בעצם החרדה החברתית הדדית עם החברה בחוץ חח כי אף פעם לא רצו להיות בחברה שלי..

אני כיום בן 18 אני מגיל 16 בבית , השגרה שלי היא כזאת:

הולך לישון בשעה 3 4 בבוקר. קם ב11 בבוקר. יושב על המחשב עד 3 4 בבוקר. הולך לישון. וכן הלאה.
אני שבור כבר מהרבה בחינות , העיניים שלי כואבות רוב היום מרוב המסכים שאני רואה , המספר שלי במשקפיים היה 1 פעם היום הוא 3 3 וחצ כבר ואני לא רואה כלום בלעדיהם..... השמנתי אולי איזה 15 קילו בשנתיים האלה... בנוסף יש לי אסטמה מגיל קטן שהחמירה כי אני מעשן נרגילה כבר (החברה הכי טובה שלי זה הנרגילה בלי צחוק בכלל ולכן אני חייב לעשן כי זה היציאה היחידה שלי)

בקיצור מה אספר ומה אומר... יש לכם מזל שאני עוד קיצרתי חחח כי זה בלתי נגמר......
שנתיים בבית... ילדות מבוזבזת...... הורים אטומים........ כפייה דתית....... חרדות........ שגעונות......

בקיצור לא מאחל לאף ילד לחיות איך שאני חי (מבחינ כלכלית אני מסודר יופי אז מבחינה כלכלית אני מאחל לכולם שיהיו כמוני)

זהו מה שיש לכם לומר תאמרו:)