מצב נפשי רעוע שלי ושל בני

בתור בת להורים עם דפוס התנהגות דומה (או לפחות שהיו ככה)...אני יכולה לספר לך משהו...בעת המריבה של ההורים, הילד מגיע למצב נפשי ירוד והוא רגיש לקליטת הרגלים לא טובים.. כלומר: אם לאבא לא אכפת מאמא ולאמא לא אכפת מאבא... אז מי אני שיהיה לי אכפת?! אם אבא ואמא מקללים אחד את השני-אז לי אסור? ואם לא אכפת להם אחד מהשני... מחר כשיקרה לי משהו לא יהיה אכפת להם ממני. לא תוכל להכריח את הילד ללכת לבית ספר או לקום מהמחשב והטלויזיה... תוכל להראות לו שאכפת לך מהמצב רוח שלו ו(ולא אכפת לך אם הוא יילך לבית ספר כי זה ממש חשוב).... ייתכן והילד שלך מקבל כאב ראש ונמאס לו לשמוע את הוויכוחים שלכם והוא יעדיף את הפרטיות שלו בחדר סגור, ליד המחשב, עם מוזיקה...זה לא חוסר אונים! זה ניסיון לצאת ממצב רע. אני הייתי מסתגרת בחדר כדי למצוא את הפרטיות והעצמאות שלי כי הרגשתי שאף אחד לא ידאג לי אח"כ.. כמו עכשיו.... הפתרון אצלנו היה לפזר שמחה בבית.. לשים מוזיקה, להביע תמיכה ואהבה... להחליט שלא רבים.. לטובת הילדים, זה פשוט לשנות את הקו מחשבה מכיוון שלשניכם צריך להיות אכפת מהילד, גם אם אתם לא אוהבים אחד את השני, הילד הוא ילד משותף שלכם.. לפחות יש לכם משהו במשותף! :) בהצלחה

א. ניסיתי קודם למחוק ת'שם ולא יצא לי חחח כדי שייקחו ת'עצה שלי באופן אובייקטיבי.. השם שהיה לי לא קשור לעצה שלי.. הודעה קודמת...
ב.אני שמחה מאוד שלקחת את זה לתשומת ליבך... אני לא יודעת איך זה אצלכם אבל אצלנו לבתי משפט וכאלו...לא היה לי כוח לאף אחד חיכיתי להגיע לגיל 18 ולומר ביי ביי... מאז שנעשה השינוי (עכשיו בת 19..) אני רוצה להמשיך להיות בבית וחל שיפור משמעותי... אני מקווה מאוד שגם הבן שלך ירגיש ככה :) אשמח לראות פה הודעה שלך על כך שחל שינוי

מאז שהחלטנו להניח לילד לתקופה זמנית הוא פתאום רוצה לישון עם אישתי ולהיות קרוב אליה . מה זה אומר ?

הילד צעיר (גיל בי"ס יסודי?)?
שמעתי כל מיני הסברים למה ילדים הולכים להתנחם אצל אימם בעת צרה, אך אני בטוחה שהפסיכולוגים פה יוכלו לענות לך על זה יותר טוב ממני.
אבל יכול להיות שהתעצבנת עליו על כך שהוא לא הולך לבית ספר וכאלו? יכול להיות שהגבת בצורה קשה יותר ממה שאשתך הגיבה ואז בגלל זה הוא מגיב ככה... רק אתה תוכל לבחון את ההתנהגות שלך...מי קשה יותר מי קשה פחות... העלתי השערה

שלום אהרון
איני יודעת אם אתה אותו אהרון מההודעה על חרדה חברתית
אם כן, יתכן שבנך גם מגיב על המשבר בבית
ויתכן גם שיש לו קשיים ורגישויות נוספים שלא בהכרח נובעים ממצב זה
אם אינו מוכן לקבל תמיכה
נסה אתה לקבל הדרכה על מערכת היחסים שלך איתו
תוכל להזמין אותו אם ירצה להצטרף ו"להתלונן" על מה שמפריע לו ביחסיכם
כך גם תוכל להראות לו יותר שאכפת לך, כמו שכתבה הבחורה הקודמת
בהצלחה
סיגל לוי

(ד"א זו אותה אחת שמגיבה לך כל השיחה..פשוט העלמתי ת'שם הזה) ....

נגיד שאשתך יותר רכה..זה לא הופך אותך לאבא פחות טוב או משהו... אם תיזכר בתקופת הנעורים שלך אז אמא קשה יותר בנושאים מסויימים ואבא קשה יותר בנושאים אחרים... הרי אנחנו עושים מה שנוח לנו... די ברור שאני אתייעץ עם אמא על נושא שהיא יותר גמישה לגביו מאשר אבא שלי... ככה גם ילדים רק בתחומים שלהם... הייתי מציעה לך ליזום דברים, פעילויות עם הילד (אל תצפה שהילד יזום, אם הוא מדוכא מהמצב בבית הוא יהיה פאסיבי).. יכול להיות שפעמיים שלוש הילד יסרב ויגיב בפרצוף חמוץ...בשביל ה"דווקא"... אבל אל תתייאש... תנסה שוב ושוב והוא יסכים :) אין סיבה שלא (וודא רק שזו פעילות שהוא באמת אוהב)

שמחה לעזור