שאלות

אני התחלתי ללכת לחוג אירובי, נחמד לי בשיעור המדריכה בזמן השיעור רואה שקצת אני מסתבכת לפעמים בתנועות אז היא ניגשת לעזור בכוונה שהיא מראה את התנועות לידי, העניין הוא שאני מרגישה מטופשת כשהיא עוזרת לי אני מרגישה לא נעים ומובכת אני בתוכי חושבת למה היא עוזרת לי המצב גורם לי לרצות לעזוב את החוג לברוח כי אני מרגישה שהיא נדבקת אליי ואני לא יודעת למה אבל זה מבהיל אותי.
קרה לי מקרה דומה כשהייתי צעירה בסביבות 10-12 אני לא זוכרת גיל מדוייק והייתי בחוג עיתמלות קרקע הייתה מדריכה אחת שהייתה נחמדה אליי, אפילו באותה שנה קיבלתי שתי מדליות על הצטיינות בחוג הייתי בשתי שיעורים. אני לא זוכרת איך היא התייחסה אליי אבל משהו גרם לי לרצות להפסיק את החוג. והעניין הוא שבזיכרון שלי יש לי מחשבה שאולי התגלגלה אני לא יודעת בראש שלי אני זוכרת שחשבתי שהמדריכה לעתמלות היא לסבית. אני לא יודעת למה חשבתי ככה אולי שבגיל הזה לא הבנתי מה זה בעצם לסבית וטעיתי בהגדרה ובגלל שהיא התייחסה יפה אליי יותר ממה שאני רגילה אז חשבתי שהיא אוהבת אותי בצורה לא חברותית, אני לא רגילה לצומת לב רבה, אני הייתי ילדה שקטה גם כיום. אני לא יודעת עם שני המקרים מתחברים אבל אני ישמח עם תוכלי לתת לי עצות אני יודעת שפה זה לא טיפול פסיכולוגי אך אולי לתת לי טיפים או סיבות למה אני מגיבה כך.
כיום אני בת 24.