מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הרגשת מחנק בעקבות פרידהנפרדת27/05/2009
אני ובעלי התחלנו בהליכי גירושים, בעיקר בעקבות תקיפה פיזית (ראשונה) שלו, שהסתיימה בהגשת תלונה שלי במשטרה ונטישה שלי של הבית יחד עם בננו בן ה3. אני בהריון, בחודש שביעי.
אנחנו כעת אצל הורי. בשבועיים הראשונים היתה לי תחושת הקלה. המצב בבית היה מלווה לעתים בהרבה מתח וריבים קולניים, לצד רגעים יפים ואהבה. אבל ברור לי שאחרי מה שארע אנחנו לא יכולים להמשיך להיות יחד.
נפגשנו מספר פעמים, ועושה רושם ששנינו מעוניינים בשיתוף פעולה כמה שיותר גדול, למען הילד (והילד שבדרך) ולמען עצמנו. אבל מתחילות לצוץ מחלוקות. אני מתחילה לפתח חרדה, קשה לי לישון בלילות, קשה לי להחזיק פאסון ליד בננו. אני זוכה לתמיכה רבה מהמשפחה הקרובה ומחברים, מה שמאוד עוזר, אבל עדיין, אני יושבת כעת במשרד שלי ובוכה... אני יודעת שצפויה לי תקופה לא קלה של עליות ומורדות, ועוד עם לידה שצפויה בעוד חודשיים ותינוק חדש... כרגע אני מרגישה ממש טובעת.
אשמח למילות עידוד, עצות טובות על איך עוברים את התקופה הקרובה בשלום, ובכלל...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הקושי שבפרידה
סיגל לוי27/05/2009שלום רב
פרידה מחיי נישואין עם ילדים היא תהליך קשה
הרבה זכרונות שהיו גם חיוביים
ילד משותף ואחד שבדרך שלא יכיר אתכם יחד
חששות לגבי העתיד
ומצד שני אלימות שאי אפשר להמשיך הלאה
אני חושבת שיש בך המון כוח
לא לתת לדינמיקה של האלימות להמשך
לא להקלע למצב של פשוט לסלוח
או להאשים את עצמך במה שקרה
אמנם את לא מרגישה כך עכשיו
ובאמת ההתמודדות קשה
אבל אין זה אומר שאין לך את הכוחות לכך
שלא צפוי בהמשך הדרך גם עתיד טוב יותר לך ולילדיך
מאד חשובה כעת תמיכה
משפחה
חברים
אולי גם טיפול
כדי לאסוף את הכוחות ולעבור את התהליך בשלום
מחזיקה לך אצבעות
סיגל לוי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

