חרדות

הי, אני בת 32 בישנית חסרת ביטחון ויש לי בעיות חברתיות. אין לי מעגל חברים קבוע ואני לא יודעת להתחיל או לשמר קשרי חברות. אני יודעת לדבר עם אנשים אם יש לי משהו להגיד או לשאול אבל מעבר לזה אני לא טובה בסתם לדבר בטלפון או לפטפט על דברים שלא קשורים בי. לפעמים נוצר מצב שאני מבלה כמה ימים לבד בבית ואז תמיד בין תוכנית טלבזיה אחת לשניה אני מדמיינת שאני מדברת עם מישהו שאני מכירה וממש הייתי רוצה שהוא יהיה חבר שלי או בן זוג שלי, ואני מדמה כאילו אנחנו מדברים ומה הוא יענה לי ומה אני אגיב וכאלו. לא בקולות אלא בראש.
העניין שיש לי את ההרגל הזה די הרבה שנים והשאלות שלי הן כאלו:
האם זה אומר שיש לי פיצול אישיות או הפרעות נפשיות?
האם זה מעיד שאני מרגישה בדידות?
איך אני יכולה ללמד את עצמי הרגלים חברתיים?
תודה מראש