צריכה עזרה דחוף...

שלום רב!

אני בת 26 וחצי והיה לי בן זוג עד אתמול (כן עד אתמול ...) בן 28.

אנחנו ביחד כחצי שנה. במהלך החצי שנה האחרונה הייתי כל הזמן בספקות אם אני אוהבת אותו באמת , או שהפחד להיות לבד - הוא הגורם לכך שאני איתו.

הקשר מבחינתי לא היה מספק מהרבה בחינות : אני לא נמשכת אליו , אני אדם שאוהב שיחות עמוקות , שיחות נפש והוא לא וורבלי בכלל. למען האמת - הוא די "רובוט" כזה.

אני עברתי הרבה מערכות - יחסים ( לא כולן היו טובות , באחת מהן הייתה התעללות פיזית ונפשית - שהביאה אותי למצב של נכות נפשית 40% ).
הוא לעומתי ,מעולם לא היה בקשר זוגי - והוא מאוד מאוד רוצה קשר .

במהלך השבוע האחרון הגעתי להחלטה שהוא לא בשבילי. אתמול נפרדתי ממנו סופית.

אולם , אתמול הוא התחנן שלא אעזוב אותו ואף בכה.

שאלתי היא איך מתגברים ומתמודדים עם רגשות האשמה והעצב מהידיעה ששברת למישהו את הלב ( ראוי לציין שמאז הקשר המתעלל שנגמר לפני כחמש שנים , אני תמיד מרגישה אשמה גדולה מאוד אם אני עוזבת קשר). האם זה לגיטמי להרגיש אחרי חצי שנה שזה "לא זה"? אני מרגישה שהוא נותן לי עולם ומלואו ואני כביכול לא רוצה...

הייתי רוצה עצות ותמיכה.
תודה ושבת שלום!