שתי אחיות חולות סרטן מה לומר ?

שלום אורה,

ראשית, איחולי החלמה מהירה ומלאה לאימך!

החיים מזמנים לנו דילמות בלתי אפשריות...

לא ציינת מהם היחסים השוררים בין אימך לאחותה, ועד כמה הן קרובות וחשובות זו לזו. לא ציינת גם את מצבה המנטלי של אימך. האם היא מסוגלת להגיע בכוחות עצמה למידע (האם היא מרימה טלפון לאחותה מדי פעם?).

האם קיימת אפשרות שהמידע על אחותה יגיע ממקור אחר? במקרה זה איך היא תרגיש ותגיב?

לדעתי, יש לנהוג בקשיש באותם דרך וסגנון שאיפיינו אותו במהלך חייו.

האם אימך במהלך חייה שמה את ידיעת האמת כערך עליון בחייה, גם על חשבון נוחותה האישית? או שאולי היא אדם שמעדיף לעגל קצוות או לחסוך מעצמו ומיקיריו ידע כדי לא לחוות כאב? (לדוגמא, האם לפני טיפולים רפואיים היא מעדיפה לברר ולדעת כמה שיותר, או מעדיפה לדעת כמה שפחות ולסמוך על הרופאים?). איך היא נהגה כאמא? האם היא הישירה את האמת בפנייך, או שחסכה לך עובדות כואבות?

אם הסגנון של אמא בנושא הכרת האמת ומפגש עם כאב הוא מובהק (נוטה לידיעה או נוטה להכחשה), לדעתי יש לכבד את סגנונה ולהתאים את הבחירה אליה.

אם זה לא כל כך ברור (ניתן לשוחח על כך עם אחיותיה ומכריה), פעלי על פי תחושות הבטן שלך.

נהלי עם אמא שיחה דמיונית, נסי לדמיין מה היא היתה אומרת, איך היא היתה מדריכה אותך, באיזה נימוקים?

בכל מקרה מניעייך הם אתיים, ונובעים ממסירות ואהבה, לכן את יכולה להרגיש שלמה עם בחירתך.

ושוב, רפואה שלמה,