מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אחות שנואהחן06/07/2009
יש לי בעיה קשה ביותר עם אחותי הגדולה. בגלל שהיא עושה את המוות לכל בני המשפחה (צרחות, קללות, האשמות ואפילו איומים וניסיון התאבדות) אני פשוט לא מסוגלת לסבול אותה.
כשהיא באה הביתה מייד נלחצת, סותמת את הפה ולא מסוגלת לתפקד. כולם בבית לא מסוגלים להעיר לה על ההתנהגות הדוחה שלה, מרוב פחד ומפני שהתגובה שלה בלתי צפוייה. היא עצבנית כל הזמן, כל מילה שנגיד לה עשויה להתפרש אצלה כדבר שלילי והיא תמיד מחפשת מה לא טוב ואיך להתעצבן ולהרוס לנו את החיים. חשוב לציין שהיא נשואה ואם לבן בגיל 3. בעלה הוא אב לילדה נוספת מחוץ לנישואים בת 4. בכל שבת, הילדה מגיעה ותשומת הלב שהיא מקבלת מהאב (והבעל) משגעת את אחותי. היא פשוט רבה איתה על תשומת הלב במקום להבין את המצב. כמו כן, גם לאב לא חסרות בעיות מנטליות משלו, ובמקום "לדעת עם מי יש לו עסק" (בנישואים הכושלים שלו) הוא משגע אותה עוד יותר. בכל יום הם רבים, ואת כל מה שיושב עליה- אנחנו סופגים. הבעיה היא, בנוסף, שהיא גרה בבית מולנו. אחותי ובעלה לא לוקחים אחריות על בנם (שיש לציין שהוא נבון ביותר לגילו ומבין הכל!) וכל פעם שאין להם כוח להתעסק איתו הם באים אלינו לבית בתירוצים ושאלות כמו- מי שיחק איתו בחוץ...? או- רק נכנסו לשתות מים... ואז הם שואלים את הילד- אתה רוצה לאכול משהו? אתה רעב? כדי להשאיר אותו בבית שלנו שיאכל משהו בזמן שהם מתעסקים בדברים לא רלוונטיים. בגלל השנאה הרבה שלי לאחותי (שדי קשה לי לקרוא לה ככה, אחרי שהיא איימה עליי בנושאים מגוונים... והקנאה שלה כלפיי) אני גם לא מסוגלת לתפקד כשהיא מגיעה וסובלת מאוד מלחץ (שגורם גם לי לשנאה עצמית) וגם איני יכולה כבר לסבול שאחיין שלי מגיע אלינו לבית..... אני פשוט שונאת כשהם פה.
מה אני יכולה לעשות? מה אפשר לעשות עם תופעה שכזו? בבקשה אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם זה, זה נגרר אצלי כבר מעל לשנתיים, גורם לי ללחצים ומביא אותי למצבים לא נעימים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אחות שנואה
יפעת קלוש יגל06/07/2009שלום חן
נשמע באמת שאת סובלת בתוך סיטואציה בלתי אפשרית. נשמע שלאחותך יש קשיים רבים עימם היא מתקשה להתמודד, ומוציאה הרבה תסכול חוסר אונים וזעם על משפחתך.
האם ניסיתם להציע לה סיוע?
מה ההורים שלך חושבים על המצב?
אם אחותך לא מסכימה לסיוע, והורייך סובלים כמוך ולא יודעים כיצד להתמודד איתה אולי כדאי שהם יפנו להדרכה והכוונה,כיצד לתמוך בה יחד עם שימת גבולות. אינני יודעת בת כמה את, אולי הכיוון צריך להיות יותר טיפול משפחתי. את צריכה לנסות לקחת יותר מרחק רגשי ואולי פיזי שהיא נמצאת.
דברי עם הורייך ספרי להם על תחושותייך, או עם אחים נוספים אם יש, לבד מאוד קשה להתמודד עם מצב כזה.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתשובה
חן07/07/2009בהחלט ניסינו להציע לה סיוע אבל זה עובד ליומיים עד לקריזה הבאה.
אני מרגישה עוד יותר רע עם חוסר השליטה במצב (שכולם פוחדים להגיד לה משהו) וגם עם זה שבגלל שיש לה ילד- אז צריך להתחשב בזה.. וכל דבר זה "כדי שלילד יהיה טוב" ו-"לא ליד הילד" וגם- "לנו אכפת רק מהילד, וכל מה שאנחנו עושים זה בשבילו בלי קשר להתנהגות שלה".
לי כבר מבפנים יש חסימה בכל הנוגע אליו. הילד פירושו (בשבילי) הוא אחותי (האמא), שאני לא יכולה לסבול! אני יודעת שההורים שלי נורא סובלים ממנה וגם קשה להם לראות כיצד אני מגיבה לכל העניין אבל זה המצב... אני פשוט מתחרפנת כשהיא מגיעה ואני מרגישה שהפכתי להיות כמוה, אחת שאי אפשר לסבול להיות לידה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהלחן
יפעת קלוש יגל07/07/2009הי חן
עדין לא כתבת מה גילך...
מה עם ההצעה שתפנו לטיפול משפחתי? נראה שהיא שולטת בבית דרך טרור רגשי והילד, להורייך יהיה מאוד קשה לשנות משהו ללא סיוע חיצוני.
ואולי תלכי את לקבל סיוע להתמודד עם המצב. זה בטח קשה שאחותך תופסת בבית את כל המקום תשומת הלב והעזרה, קרוב לודאי שלאף אחד אחר לא נשאר מקום, לא לשמחותיו ולא לקשייו.
באופן כללי מאחר ואת מתארת מצב של חוסר אונים משפחתי ואישי פעולה כמו לפנות לעזרה היא סוג של החזרת שליטה בעצם הצעד עצמו.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאני בת 17.
חן07/07/2009לגבי ההורים- שניהם עסוקים נורא בעבודה ואין לה זמן ללכת לטיפול משפחתי, מה גם שאני בטוחה שאם לא יאהבו את הרעיון הזה...
אני כבר באמת חושבת ללכת לעובדת סוציאלית או מישהי שתוכל לעזור לי להתייחס למצב באופן שונה. אמא שלי תמיד אומרת לי איך להתייחס לזה אחרת, ולהפסיק לקחת את זה ללב ולתת לזה כזאת תשומת לב, אבל הדרך בה היא אומרת את זה גורמת לי לחשוב שאני כל הזמן לא בסדר, אשמה ושהבעיה היא בעיקר אצלי, וזה עושה לי עוד יותר רע.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעזרה
יפעת קלוש יגל08/07/2009הי חן
נראה לי רעיון מצויין שתפני לעזרה.
בהצלחה!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם יש לכם ביטחון עצמי?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

