צריך עזרה עצה..?!?!

שלום לכולםם..
אני בחור בן 21 שפעם אהב את החיים והיה מאושר והיום אני כבר לא יודע אם יש מצב שאני יהיה מאושר עוד פעם בחיים האלה...
אני רוצה לרשום מה יש לי ומה הבעיה שלי אבל אני בעצמי מבולבל וכבר לא יודע מה לחשוב
ליפני שנתיים ניהיה לי חרדות עקב עישון חשיש קבוע וממושך החרדות היו להסתכל לאנשים בעיניים לא הייתי יכול להסתכל לאנשיםמ בעיניים וזה הפריע לי שאנשים רויאם שיש לי בעיה להסתכל אליהם שלא יחשבו שאני השתגעתי או "נדפקתי"מהחשיש בקיצור פניתי לפסיכיאטר שנתן לי רסיטל זה לא עזר כול כך אבל אם הזמן הייתי מנסה להסתכל על האנשים בכוח ועושה הכול כדי שלא יראו שיש לי איזה בעיה הייתי חרד מאוד מזה שיש לי בעיה כזאת שיכולה לצייר אותי בפניי אנשים כלא בריא או משהו כזה ..וכול הזמן הייתי מנסה להבין מה יש לי ומה הבעיה ליפני חצי שנה בערך חשבתי שפיתחתי לי מחלה כמו או סי די והייתי מדקלם לעצמי כול מיני משפטים ומנתח לעצמי משפטים ועד שהייתי נפטר מאיזה מחשבה טורדנית שאני צריך לחשוב עליה ולדקלם אותה או משהו כזה הייתי משתגע ..בקיצור בזמן האחרון הבנתי שאין לי הרבה מה לחשוב על "מה יש לי?"אז אני פשוט חי מציאות קשה מאודד בשבילי..אני היום לא מדקלם ולא חושב כמעט שום מחשבה בכוח אבל אני מרגיש כאילו המוח שלי עובד על אוטומט ..אני כבר לא יודע איך להסתכל על אנשים אני לא יודע להסתכל בעיניים להסתכל על הפנים לאן להסתכל??אני כול הזמן עסוק בזה כול מי שמדבר איתי אני מסתכל עילו וחושב איך להסתכל רק שאני לא יסתכל בצורה שתיראה דפוקה או תגרום לו להרגיש לא בנוח ואז אני עוד יותר יחשוב על זה ויתבאס מילד מקובל ואם מלא חברים וחברות נהפכתי לבנאדם מת אני לא סובל לראות אנשים שאני מכיר כי אז אני מתבלבל ומרגיש לא בנוח אני לא מרגיש בנוח לשבת ולהסתכל על אנשים וגם לא עם חברים ואפילו לא משפחה אני כרגע בקשר עם חברים ודאוג שלא יראו שאני במצב כזה אבל אני נמנע מללכת למקומות שיש אנשים שמכירים אותי וגם למקומות שלא נמנע מלדבר אם בנות בקיצור נמנע מכול הנהות החיים אני כבר לא מכיר את עצמי פעם לא הייתי ככה הייתי מדבר וצוחק ואם ביטחון היום אני כבר לא יודע למה חיים בכלל הכל עושה לי רע וגם בטלפון לא משנה אם מי שאני מדבר אני כאילו בוחן את עצמי לא מדבר באמת בהתחלה של החרדה הייתי בכלל חרד גם מכול טלפון ..כול האשור הפנימי נעלם לי נעלמו לי כול הרגשות הטובים שיש באדם נעלמו לי .. ואני כול הזמן מסתכל על הבעיה הזאת ועל עצמי מהצד כאילו אני כבר לא בוטח בעצמי כאילו האני הפנימי שלי נעלם בנאדם בלי אופי ..אני מרגיש מחסום אם אנשים בגלל זה אני לא יכול להתחבר או להפתח אם אנשים וזה לא נעים בכלל לא לי וגם אני מרגיש לפעמים לא נעים שאני לא מסתכל או משהו כי קשה לי..זהו בערךך סליחה אם חפרתי או הייתי לא ברור אבל הייתי חייב להוציא את זה אני מקווה שלמה שיש לי יש שם ואפשר לטפל בזה כי אני כבר לא יכול לסבול תהרגשה הזאת.... תודה מראש על כול תשובה