מבקשת עצה

שלום רב!
אני נשואה+ילדה. חמותי בת 65 . פעם בכמה חודשים יש לה מעין התפרצויות זעם במהלכן היא מטיחה בכל בני המשפחה שלה האשמות חסרות בסיס וגם מעליבה את כל הסובבים אותה.ההתפרצויות האלה נמשכות כמה ימים, לפעמים יותר משבוע, היא מתקשרת כמה פעמים ביום בהפרשים של כמה דקות ואם לא עונים לה אז היא מסוגלת אפילו להגיע אלינו הביתה כדי להמשיך את המריבה . הסיבות להתפרצויות האלה הן בד"כ עלבון כלשהו. בזמן ההתפרצויות האלה נוצר רושם שהיא בכלל לא שולטת בעצמה ולא מודעת למה שהיא אומרת והיא פשוט רוצה לפרוק את הזעם שהצטבר אצלה ולא משנה על מי, כי אם אנחנו לא עונים לה אז היא מתפרצת על הבת שלה וגם על בעלה. לדברי בעלי תמיד היו לה בעיות נפשיות והיא בכתה הרבה כשהוא היה קטן והיתה מתפרצת עליו ועל אחותו. בפעמים הראשונות שהיא התפרצה עליי חשבתי שיש לזה בסיס כלשהו וניסיתי להסביר לה ולנסות להתפייס איתה אבל כל מה שאמרתי רק שימש אותה בהתפרצויות הבאות. בזמן האחרון הטענות שלה נהיות יותר ויותר חסרות היגיון, ההרגשה היא שלא משנה מה אנחנו נגיד ואיך נתנהג איתה היא תפתח מזה איזושהי תאוריה ותיפגע. כאילו צורת החשיבה שלה בנויה ככה שכל דבר הופך בסוף לעלבון.גם כאשר הכל בסדר לכאורה, היא מחפשת מה לא בסדר . בזמן האחרון הביקורים אצלה הפכו לבלתי נסבלים. בין לבין היא גם מעליבה אותנו כי היא יודעת בוודאות שאנחנו לא נתעמת איתה מול הילדה. אנחנו לא יודעים מה לעשות ואיך לפתור את המצב הזה. טיפול פסיכולוגי זה לא אופציה כי לא משנה באיזה צורה נגיד לה את זה היא תיעלב ותתפרץ עלינו והיא בעצמה לא תודה שיש לה בעיה ולא תפנה לטיפול מיוזמתה. אנחנו כרגע בפרשת דרכים מבחינת עבודה ודירה- אין לנו עדיין דירה קנויה אלא רק שכירות ואנחנו פשוט שוקלים לעבור לעיר אחרת ולנתק איתה כל קשר או לפחות לצמצם אותו למינימום- פעם בחודש.
אנא עזרו לי אני ממש אובדת עצות...