מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שאלה נוספת המופנית לרונייואב14/07/2009
שלום רוני,
ברשותך יש לי עוד כמה דברים . בנוגע לטיפול, לפי מה שקראתי בכל מיני מקומות ואתרים בטיפול פסיכולוגי נפתחים כל מיני "פצעים" ודברים מן העבר. כאשר עולים דברים על היחסים עם ההורים, על האופי, על הדימוי העצמי, על חוסר הבטחון, על פתאם דברים שאגלה על עצמי ועל הורי, איך אפשר לחשוב בכלל על לימודים. אני שוקל לעבור לגור בקרבת מוסד הלימודים שבו אלמד. אין בי שום מוטיבציה, כי אני שרוי במצוקה נפשית. אני הולך די בכוח ללמוד. ואני מרגיש שאני יוצא די בודד למערכה הזאת של הלימודים וגם בודד למערכה הזו של הטיפול. מאמין שיהיה לי קשה לקבל את כל מה שיכול להיעלות בטיפול ולא יודע איך ניתן לשרוד את זה. עולות בי שאלות- כאשר יעלו דברים בטיפול, האם יש גם לשתף את ההורים במה שעובר עלי בטיפול ואולי ארגיש דברים קשים כלפי הורי, ושאלות מהסוג הזה. אני מתלבט אם בכלל להגיד להורי שאני מעוניין בטיפול, כי נורא קשה לי לדבר על זה וזה ישליך עליהם גם. אני מרגיש סבל ודי מיואש מהמצב.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ליואב, המשך על המסע הטיפולי
רוני פרישוף14/07/2009הי יואב,
אתה מבטא חשש מפתיחת פצעים בטיפול. אך לפי דברייך, נראה שהפצעים כבר עכשיו חשופים, מדממים, ואתה מתמודד איתם לבד.
הטיפול הוא מסע משותף, מסע של תגליות כואבות, אך גם משמחות ומחזקות, בו לא תהיה לבד. המסע יהיה בקצב ובמסלול שלך, ויאזן בין נגיעה בעולם הפנימי, לבין סיוע לך בהסתגלות ללימודים ובדיאלוג עם ההורים.
אני לא רואה כל סתירה בין טיפול ולימודים, להפך, אלה שני תהליכים בונים, שיפרו זה את זה.
אין צורך לשתף את ההורים שאתה מתחיל טיפול, אלא אם כן אתה מעוניין בכך. בהמשך הדרך תוכל לשתף אותם, בעיתוי ובאופן שמתאימים לך.
אני מקווה שבחרת מקצוע לימודים שמעניין אותך ומתאים לך. זהו כבר צעד ראשון טוב לקראת מימוש עצמי ובניית הזהות והבטחון העצמי שלך.
בהצלחה וכל טוב!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

